בס"ד
שלום וברכה לכל בית ישראל,
אין הבור מתמלא מחוליתו
הנה מצאנו מקום לבאר את דברי הגמרא בסנדהדרין ט"ז עמוד א' "אין הבור מתמלא מחוליתו". כאשר אדם כורה בור, הוא נוטל כלי חפירה וחופר, ואת החול שהוא מוציא מן הבור הוא מניח בסמוך לו. אומרת הגמרא, "אין הבור מתמתא מחוליתו", כלומר, אם נרצה למלא את הבור בחול שכרינו ממנו, לא נוכל, וזה נמשך מעולמות רוחנייים.
מדוע? כי בור הוא הוא משל לחסרון, לגרעון, ואת החסרון לא ניתן למלא בחול, לשון חולין, כלומר בפזור ופרוד, אלא את הבור ניתן למלא במים, שהוא משל לחיים רוחניים. אומרים האמוראים, כי כל חסרון אע"פ שהוא מורגש בגשמי, מילויו הוא רוחני, משום שהחסרון המורגש מקורו בשינוי צורה.
ניתן משל לאדם רעב, הוא יכול לאכול ולאכול ולהשמין, אך אינו מלא, מדוע? כי מקור הרעב שלו אינו גשמי, הרעב שלו נמשך מעולמות רוחנים, לכן כאשר אדם אוכל בכוונה להשפיע לבורא, הוא פועל בשורש מקור הרעב (הרעב מקורו בשינוי צורה, בין בורא לנברא), ואז המאכל הוא אמצעי, שבאמצעותו יוכל האדם לשמש את בוראו.
וזהו הפרוש הפנימי לדברי האמוראים, "אין הבור מתמלא מחוליתו", כלומר את הגרעון לא ממלאים בגרוע, אלא בשלם, הרוחני.
חג שמח ופסח כשר לכל בית ישראל