אם לא מת משה, היאך כתבה תורה וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה

בס"ד

שלום וברכה לכולם,

%d7%9b%d7%a0%d7%a8%d7%aa-%d7%90%d7%a8%d7%91%d7%9c

הכיוון מערב, הר ארבל ניבט ממערב לכנרת, מימין לו בוקע אור בקעת ארבל

בפרשת וזאת הברכה נכתב, "וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה", אומר רבי שמעון בר יוחאי בזהר פרשת תרומה אות תתפח כך: משה לא מת. ואם תאמר, הרי כתוב, וימת שם משה. וכן בכל מקום קורא בצדיקים מיתה, מהו מיתה. מצדינו נקרא כן, אבל מצד העליונים, אדרבה שנתוסף לו חיים. דתניא אמר ר' שמעון, וכן למד, שמי שהוא בשלמות, שהאמונה הקדושה תלויה בו, אין מיתה תלויה בו ואינו מת. כמו שהיה ביעקב, שהיה בו אמונה שלמה. וע"כ יעקב לא מת. (תענית ה:)

הרחבת הדברים: רבי שמעון אומר כי משה לא מת, ואם נאמר הרי כתוב וימת שם משה, (אין כך הוא) כי בכל מקום שכתוב בצדיקים מיתה, המיתה נקרא מצד התחתונים, מצד המקבלים, המלובשים בגוף בשר ודם, אבל מצד העליונים, המשפיעים, אדרבא שנתווסף לו חיים, חיים רוחניים. שמי שהוא בשלמות, שהאמונה הקדושה תלויה בו, אין מיתה תלויה בו ואינו מת. כמו שהיה ביעקב, שהיה בו אמונה שלמה. וע"כ יעקב לא מת. (תענית ה:)

ניתן לראות את דברי רבי שמעון רמוזים בראשי ובסופי התיבות של הפסוק וימת שם משה, ו'ימת ש'ם מה, ראשי תיבות שמו, וסופי תיבות התם, והפירוש הוא כי מה שנראה לתחתונים כמיתה, הוא בסך הכל הסתלקות ועלייה של הארת שמו השלם (התם) שם בן ד' שהוא י', ה', ו' ה', לעולם אצילות לכן המשך הפסוק מובן מאליו, לא כהתה עינו, היא עין ימין, עינא פקיחא, התלויה ברישא דלא איתידע (אדרא רבא אות מ- מה). ולא נס לחה, פירוש כי כי אות ל' נכתבת אות כ' ואות ו' מעליה כך שאות ל' ערכה הגימטרי הוא כ"ו, כאשר נוסיף אליה אותיות ח' ה', נקבל ט"ל, עליו נאמר בשיר השירים (ה' ב') שראשי נמלא ט"ל, כלומר בחינת ההשפעה של משה היא תמידית ועניינה שראשי שנמלא ט"ל שהן אותיות יה"ו דשם הויה במילוי אלפין, כי אות יו"ד, אות ה"א, אות וא"ו דשם הויה הן גימטריה ט"ל וזה פירוש לא נס לחה שהוא משפיע תדיר ללא הפסקה, שאין אור הפסק שולט בו.

שנה טובה לכולם כתיבה וחתימה טובה

....

(ראה מאמר נתינת התורה היא נצחית, שמעתי כרך ב' מועדים, מאמר פ"ו עמוד תרכ"ב)