בס"ד
באר מכאן כי ההוצאה היתה כדי ליהיה לנו לאלהים, ואם כן אין הענין צורך הדיוט בלבד כי אם צורך גבוה, וזהו שאמר יהושע והכריתו את שמנו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול {יהושע ז, ט}, כי אם אין עם אין מלכותו של מלך מתפרסמת. והפסוק הזה התחיל אני ה' אלהיכם וסיים אני ה' אלהיכם, כלומר בעולם הזה ובעולם הבא.
או יאמר אני ה' אלהיכם בגאולה ראשונה, זהרו שאמר אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, בגאולה אחרונה של קבוץ גליות, והבטיחנו בכאן בחזרת שכינה בקבוץ גליות כמו שהיתה בגאולת מצרים, מה שלא מצינו בגאולת בבל שלא שרתה שכינה בבית שני, שזה מכלל החמשה דברים שחסר משם {יומא כא, ב}, ממה שכתוב וארצה בו ואכבדה {חגי א, ח} , ואכבד כתיב, והשוה הכתוב גאולה אחרונה לגאולה ראשונה, וזהו דבר הנביא יוסיף ה' שנית ידו {ישעיה יא, יא}, וכתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות {מיכה ז, טו}.
ספר כלילת יופי, רבינו בחיי.