בס"ד
אך מאיזה טעם היה כח הגדול הזה באהרן להשיב רַבִּים מֵעָוֹן כו', זהו שהקדי׳ם לומר "בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי" (מלאכי ב ו) אתי דוקא, ובשלום ובמישור דוקא. והענין הוא כידוע שיש בחי׳ ג׳ קוין באצילות חח"ן (חכמה, חסד, נצח) קו הימין, ובג״ה (בינה, גבורה, הוד) קו השמאל. ודת״י (דעת, תפארת, יסוד) קו האמצעי, ושרש אהרן שהיה משבט לוי שהוא בקו האמצעי וקו האמצעי עולה עד פנימי׳ הכתר שלמעלה מהתחלקות הקוין דאצילות לגמרי כידוע, ע"כ אמר בשלום ובמישור הלך אתי ממש, פירש בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר זהו בחינת קו האמצעי דתפארת ויסוד, דיסוד נק׳ שלום כמו "הנני נותן לו את בריתי שלום", שהוא כח התחברות המשפיע במקבל תמיד כידוע, ובמישור זה בחינת קו האמצעי בכלל שהוא נקרא קו היושר להיותו הולד ביושר מלמעלה למטה בלי נטיה לימין ושמאל כלל, כי קו הימין נוטה לימין דחסד יותר, ושמאל למידת הדין יותר, מה שאם כן קו האמצעי שהוא בחי׳ ממוצע וממוזג מב׳ הקוין דחו"ג (חכמה וגבורה) במיצוע נכון שזהו ע"י התכללות דשם מ"ה דחכמה דתורה. כידוע שכל התורה כולה הוא בבחי׳ הכרעה דתית ודעת שהוא לאכללא שמאלא בימינא כמ״ש "מימינו אש וכו'", וז״ש בשלום ובמישור הלך אתי ממש לפי שזהו שנק׳ בריח התיכון שמכריח לקצה העליון דפנימי׳ הכתר ששם שורה מהו"ע (מהותו ועצמותו) אא״ס (אור אינסוף) ממש וכמו שאמר בתיקוני׳ אא״ס (אור אינסוף) מלגיו כתרא עילאה מלבר לכך אמר הלך אתי ממש וד"ל. בפנימיותו כתר עליון ומחוץ לכך אמר הלך אתי ממש ודי לחכימא.