בס"ד
היום (יום ג') נתגלתה השחתת רצפת הפסיפס של בית הכנסת העתיק בחמת טבריה. בשבוע שעבר היינו שם וצלמנו את הרצפה. במרכזה נמצא גלגל המזלות, וברקע הגלגל ארבע פינות, שעל כל אחת מהן כתובת. בפינה האחת כתובה תקופת תשרי (סתיו) בזו שמולה תקופת ניסן (אביב) נצבת לה תקופת תמוז (קיץ) וחסרה תקופת טבת (חורף).
לפני שבוע הבטנו בפסיפס, אותו יצרו אנשים, וכתבו בו בעברית עם שברי אבנים, את שמות המזלות ותקופות השנה. היום אנו קוראים את אותה עברית ומבינים אותה כאילו לא חלפו 1700 שנה מאז הוכנה רצפת הפסיפס, למרות שעברה עליה רעידת אדמה.
איך יכול אדם דובר עברית (לשון קודש במקור) לחיות בכחש, לטבוע בים החומר ולא להרגיש את רוח האנשים שחיו כאן בארץ ונתנו לנו מתנה יקרה, רצפת פסיפס המתארת בעברית את מעגלות השנה.
טועה מי שחושב שניתן לשבור רוחו של ייחוד כאשר מכים באבן. את לב האבן אי אפשר לתקן כי הוא מלכות שבמלכות לכן פרחו ממנו רפ"ח ניצוצות, ואת רוח אלהים תמצא מרחפת על פני המים.