בס"ד
שבוע טוב ומבורך לכל בית ישראל,
משבושש לרדת משה מן ההר, נקהל העם על אהרון בדרישה להקים אלהים אשר ילכו לפניו, כי לא ידעו מה היה לו למשה אשר העלה אותם מארץ מצרים. יש המבארים את הפועל בושש, מלשון איחור ועיכוב, יש המפרשים מלשון בושה, לחכות עד בוש. ומנסיוננו אפשר לומר כי כאשר אנו ממתינים לבואו של מישהו, זמן ההמתנה נראה לנו כנצח, וזאת משום שהממתין נחשב באותה סיטואציה לפאסיבי (למקבל), בעוד שהאדם לו ממתינים עסוק בדבר מה או נמצא בדרך, כלומר הוא אקטיבי באיזה שהוא אופן (משפיע).
אהרון המבחין במתח הבלתי נסבל בין העם הממתין פאסיבית למרגלות ההר, ובין פעילות משה על ההר, מבקש לפרוק את מתח ההמתנה ע"י פעילות, מהי, פריקת נזמי הזהב מעליהם (דע כי נזם אותיות זמן, אהרון פועל בעקרון של דומה בדומה מרפא, הוא נוטל את הנזם, מתיך את אותיותיו וקונה זמן, בכך הוא פועל להקהות את תחושת הזמן החולף המורגשת בעולם החומר).
מהי ההתרחשות בשטח? העם הממתין למרגלות ההר לא יכול להיות בתחושה שלה אי-ודאות לגבי משה, הוא דורש נראוּת וודאות הנקלטת בחושים החומרים, ותבנית של שור אוכל עשב, העולה מתהליך התכת הזהב בהחלט ממצה את תחושת החסרון שלו על הקרקע. רק שעל ההר, במקום בו נועדים משה והקב"ה, תמונת ההתעסקות בהתכת נזמים לזמנים, לא פועלת נחת רוח כלל וכלל, עד שלסיבתה נכתב המדרש הבא:
אמר לו הקב"ה למשה: לֶךְ-רֵד--כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. סָרוּ מַהֵר, מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם--עָשׂוּ לָהֶם, עֵגֶל מַסֵּכָה; וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֹ, וַיִּזְבְּחוּ-לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.,
אמר לו משה לקב"ה : זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם; וְכָל-הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם, וְנָחֲלוּ, לְעֹלָם. וַיִּנָּחֶם, יְהוָה, עַל-הָרָעָה, אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ.
אמר לו הקב"ה למשה: חייך משה, סלחתי כדברך, הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית ומעמיד בכל דור ודור ל"ו צדיקים המלובשים בי' ספירות להעמיד בהם את העולם, ושֵּׁם אני נותן לה "ברית הלוי". ל"ו י' פעמים, הרי ש"ס (360), והריני מידע אותה בהא הידיעה, שהיא אות ידועה בניך וביני, הרי שס"ה (365) כמנין ימות החמה וכנגד שס"ה גידין כמצוות לא תעשה.
שהרי עתידים לחטוא מלפני דרי עולם בעגל בכל דור ודור ולומר "אלה אלהיך ישראל", כנגדם הנה אנכי כרת ברית, היא ברית הלוי, כי אותיות "אלה" עולות גימטריה ל"ו, עליהן אמר הנביא, "אשרי כל חוכי לו", הללו ל"ו צדיקים נסתרים שחיכו (לו) למשה, ולא חטאו בעגל, עליהם מעלה הכתוב "הנה אנכי כרת ברית", היא ברית הלוי.
כל טוב ברכה והצלחה,