שלום לכולם,
שנים עשר חודשים בשנה, כשנים עשר שבטי ישראל כשניים עשר המזלות, כשנים עשר גבולי אלכסון, כשניים עשר צירופי שם הוי"ה ב"ה. לכל חודש משוייך שבט משבטי ישראל, מזל בשמים, ואחד מי"ב צירופי שם ה' יתברך המשפיע לו אור ומזל, מזל מלשון נזילה מפני שהאור נמשל למים.
היות שהקב"ה ברא את עולמו להטיב לנבראיו הרי שברא את ערוצי השפע בהם יוכל להחיות ולקיים את עולמו, היות שהוא אינסופי ואינו מוגבל מצוייר ומתוחם באיזה שהוא גבול, כיצד הוא יוצר קשר עם עולמות מתוחמים מוגבלים וסופיים? אומרים לנו חכמינו באמצעות י"ב גבולי אלכסון, ניתן לשאול מדוע משפיע הקב"ה את טובו באמצעות גבולי אלכסון ולא קווים ישרים, והתשובה היא כי קו ישר הוא תדר קצר, והוא דין קשה, אך היות שהקב"ה רוצה להטיב לנבראיו, הוא עושה זאת בדרך טובה ומתונה ולא בדרך קצרה וחדה, באמצעות אלכסון שהוא קו ישר הנוטה על צידו כסולם שרוצים לטפס עליו למקום גבוה יותר, אם נניח אותו אנך לקיר הטיפוס יהיה תלול ומסוכן, אך אם נניח אותו באלכסון ניצור בסיס רחב בשתוף הקרקע, באופן שכאשר אדם יטפס על הסולם, בסיסו יהיה רחב ויציב, ויבטיח לנו טיפוס יציב ומתון, כך עשה הקב"ה בעולמו, כדי להבטיח את קיום ההטבה המיועדת לנבראים באופן רחב ויציב שניתן יהיה לעמוד עליה, הוא שולח את ההטבה בצורה מתונה,ללא זעזועים, באמצעות שנים עשר סולמות הנוטים באלכסון והיוצרים נקודת מפגש באינסוף.
אותם סולמות נעלמים המגיעים מן האינסוף ברוך הוא הולכים ובאים לעולמינו מונחים באלכסון, הם י"ב צירופי שם הוי"ה ברוך הוא. היות שאמרנו בראשית דברנו כי לכל חודש מותאם שם הוי"ה ברוך הוא, הרי שלכל חודש מותאם סולם המיוחד לו המונח באלכסון במיוחד בשבילו כדי להשפיע לו את השפע המותאם לו.
כיצד בונה הקב"ה את י"ב הסולמות המבוקשים והנעלמים שאיש אינו רואה אותם, אך מרגיש במציאותם? זאת ועוד, כיצד בונה הקב"ה י"ב סולמות טמירים וגנוזים מד' אותיות ה' הפשוטות?
מובא בספר פרדס רימונים כי ארבע אבנים בונות עשרים וארבעה בתים, במונח אבן התכוונו חכמים לאות, ודרשו כי באמצעות ארבע אבנים, המשולות לארבע אותיות, ניתן לבנות עשרים וארבעה בתים, כלומר עשרים וארבעה צירופים שונים, אך היות ושם הוי"ה ברוך הוא נכתב בשתי אותיות ה', מספר הצרופים שניתן להפיק ממנו נחלק בשניים ומצטמצם לשנים עשר צירופים. חכמינו מספרים לנו כי את י"ב הצירופים הקדושים, דרכם מושפע השפע לעולמות מסר לנו הקב"ה דרך פסוקי התנ"ך.
מספרים חכמינו כי צרוף שם הוי"ה המתאים לחודש טבת, הוא היה"ו כלומר להבדיל מחודש ניסן בו חל חג הפסח, ועליו נאמר ראשון הוא לכם לחדשי השנה, וצירופו הוא יהו"ה ביושר, הרי שצרוף אותיות השם של חודש טבת מופיעות בסדר הבא היה"ו, שאינו ביושר כמו בניסן, מדוע? כי בצרוף שם יהו"ה המתאים לחודש ניסן, מופיעות אותיות הזכר לפני הנקבה, כלומר אות י' היא מטעם הזכר המשפיע וכן גם אות ו' כך שבצרוף יהו"ה מופיעות האותיות המשפיעות י' ו' לפני אותיות הנקבה (אות ה'), ואילו בצרוף חודש טבת יש היפוך אותיות הנקבה מופיעות לפני אותיות הזכר, ה"י ה"ו, היות שאותיות הנקבה נכתבות לפני אותיות הזכר, הרי שבחודש זה מופיעים הכלים, החסרונות לפני האורות, כלומר ראשית מופיע החושך ואח"כ האור, חודש טבת הוא העשירי מניסן, לכן מופיעות בו אותיות הנקבה לפני אותיות הזכר, כי כל עשירי נבחן לנמשך מספירת מלכות, שאין לה משלה אלא מה שנותן לה זעיר אנפין בעלה, לכן גם חל בו צום י' בטבת שהוא היום העשירי בחודש העשירי, לכן נמנה חודש טבת על חודשי החורף בו ארוכים הלילות וקצרים הימים.
חודש טבת יונק את שפע מזלו (מזל מלשון נזילה, כי האור נמשל למים הזורמים מן המקום הגבוה למקום הנמוך לפי חוק המשיכה) מאותיות הפסוק "גַּדְּלוּ לַיהוָה' אִתִּי' וּנְרוֹמְמָה' שְׁמוֹ' יַחְדָּו" (תהלים ל"ד ד') כאשר סופי התיבות (המילים) יוצרים את הצרוף היה"ו, מזלו של החודש הוא גדי, גימטריה טו"ב, כאשר האות ע' משויכת אליו (ספר חכמוני פירוש לספר יצירה) וזאת כדי שנוכל לראות את המציאות בעין טובה, היא עין ימין.
אז חודש טוב לכולם