בס"ד
לאחר החלטת החלוקה באו"ם, כ"ט בנובמבר 1947, החלו הערבים משבשים את מהלך התנועה לירושלים. עד אז, הדרך הטבעית מיפו לירושלים עברה דרך 'באב אל ואד' הוא שער הגיא בואכה מבצר לטרון ובמעלה הגיא בדרך העולה לירושלים.
מצבה של ירושלים התברר כעגום במיוחד לאחר הכרזת המדינה בה' באייר תש"ח. עם פלישת צבאות ערב אליה, מצאה עצמה ירושלים בין המצָרִים, לכודה בין הצבא המצרי מדרום, לבין הלגיון הירדני ממערב, שחסם כל אספקה אליה.
כוחות ההגנה התארגנו בשיירות משורינות להעביר אספקה לירושלים הנצורה, אך תוואי השטח הקשה, ובפרט שליטתו של הלגיון הירדני באזור לטרון עלה בקורבנות רבים. ביוני 1948 גילו כחות סיור בפקודו של אלוף דוד מרכוס (האלוף הראשון) הידוע בכינוי אלוף סטון נתיב חלופי, מדרום לדרך הקיימת לירושלים. נתיב זה היוה 'מעבר צר' בין כוחות הלגיון הירדני, ששלטו בכניסה המערבית הטבעית לעיר, ובין כוחות הצבא המצריים שחנו מדרום לה.
אלוף דוד מרכוס , האלוף הראשון בצה"ל הידוע בכינויו האלוף סטון
רובה של הדרך היה כשיר לתנועה, למעט רכס אחד, עם גלוי הדרך החלו השיירות לנוע על הציר עד אותו רכס בעייתי שם הועברה האספקה באופן ידני (מבית סוסין על דרך הר טוב) אל כלי רכב מן העבר השני. וכך לאחר מצור בין שישה שבועות הגיעה האספקה הראשונה לירושלים.
דרך בורמה העולה לירושלים (באדיבות מוזיאון פלמ"ח)
בסרט 'הטל צל ענק' מובא סיפורו של אלוף סטון ששירת כחיל יהודי בצבא ארה"ב על אדמת אירופה ושחרר בין היתר את היהודים שנותרו במחנות ההשמדה. עם קום המדינה, נשמע לקריאה והצטרף במסגרת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) להנהגת כוחות הצבא של המדינה שבדרך, ותרם לה מנסיונו הצבאי העשיר.
[youtube http://www.youtube.com/watch?v=0jCWegQseTk]
בשחר של ד' סיון התש"ח יצא אלוף סטון מן המחנה באבו גוש עטוף סדין לבן, הוא הודיע על כך לשומר בעמדה, אך עקב ידיעות על תקיפה ערבית קרובה, התחלפו המשמרות מוקדם מן הרגיל, וכאשר נשאל אלוף סטון לסיסמה ע"י הזקיף החדש, השיב בשם הסיסמה הקודם. הזקיף החדש, שלא הכיר את אלוף סטון, ירה באויר כי חשש שהוא פולש, סטון המשיך ללכת והזקיף ירה בו בחזהו והרגו. לזכרו של אלוף סטון על תרומתו הרבה לחיי הישוב בארץ, ולפריצת הדרך לירושלים הנצורה, נקרא הישוב הסמוך לירושלים על שמו טלז סטון, שם גם נמצאת אנדרטה לזכרו, וגם בית המדרש שלנו.
אנדרטה לאלוף דוד מרכוס בקריית יערים (טלז-סטון)