שלום לכולם,
בשיר שכתב יוסי גמזו לי - לך, אותו שרה שלישיית הגשש החוור מופיעה המילה סמבטיון, מהו אותו (נהר) סמבטיון המוזכר בשיר? האם יש נהר שכזה, או שזו הגדה?
הנה סיפור המובא בגמרא (סנהדרין מ"ה ע"ב): שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא, ''מנין לנו שיום השביעי הוא שבת?", כלומר מנין לנו שהשבת והשביתה היא לא המצאה אנושית, אלא שיש לה מקור רוחני? השיב רבי עקיבא, "נהר סבטיון יוכיח", כלומר בעצם הנהגת הנהר סבטיון יש עדות לשורשה הרוחני של השבת, היות שכל ימות השנה הוא שוצף וגועש אבנים וסלעים וביום השבת שוקט ונח.
עד כאן הגמרא, מאות שנים אחר כך, לאחר גירוש יהודי ספרד, נותר יהודי אחד בפורטוגל שהיה לו עוזר. לאותו עוזר היה כלי זכוכית ובו חול ואבנים מנהר סמבטיון, כל ימות השבוע היו החול והאבנים רועשים וגועשים בכלי, ובערב שבת שבתו ונחו. מה עשה העוזר, מדי ערב שבת היה הולך לרובע האנוסים, ומראה להם בשקיעת החמה את כלי הזכוכית בו היו נחות האבנים, וכך ידעו האנוסים כי באה שבת, והלכו לבתיהם, כדי לקדש אותה בסתר.
הנה המילים של יוסי גמזו
לך - עיני תכלת
ולי - רק התוחלת
לך הוא הפלא
ולי - התימהון:
לך - המתניים
ולי - מחול מחניים,
לך - כד היין
ולי - הצימאון...
לך - לבבי ניתר,
לי - צמותיך...
לך - בדמי שוקק פרא משולח:
לך - חלומי ניפתר,
לי - חידותיך
עת כוכבים נושרים בין שיחי לי-לך...
לך - התפוח
ולי - תרמיל פתוח...
לך - המפוח
ולי - הגחלים...
לך - הצמרת
ולי - סופה סוערת,
לך הוא הכרם
ולי - השועלים...
לך - לבבי ניתר...
לך - יונת בית
ולי - חיצים וצייד...
לך - עלה זית
ולי - מבול קדמון...
לך - הניחוח
ולי - קוצים וחוח,
לך - השילוח
ולי - הסמבטיון...
לך - לבבי ניתר...
והנה הביצוע של הגשש החיוור
האזנה נעימה לכל