אל הארץ אשר אראך, צפת
מספרת לנו התורה כי כוש, בן חם, בן נח, ילד את נמרוד, ונמרוד היה גיבור ציד לפני ה', וז"ל : וְכוּשׁ, יָלַד אֶת-נִמְרֹד; הוּא הֵחֵל, לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ. הוּא-הָיָה גִבֹּר-צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה; עַל-כֵּן, יֵאָמַר, כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה. (בראשית י')
ספר הזהר פרשת נח אות שכ מסביר את הצרוף גבור ציד ואומר : בוא וראה, הוא היה איש גבור, ולבושים של אדם הראשון היה לובש, והיה יודע לצוד בהם ציד של הבריות. כי כל הבריות נכנעו אליו בסבת הלבושים הללו, והיינו הלבושים דכתנות עור, שהכתוב אומר ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם. וה"ס מוחין עליונים, ונמרוד היה לו בחינת חיצוניות של אלו הלבושים דאדה"ר. ובכחם כבש והכניע את כל העולם תחתיו. כמ"ש להלן.
ללומדי ספר הזהר ובאור הסולם: מהות חיצוניות הלבושים של אדם הראשון מבאר הספר אור הבהיר זו לשונו: מוחין דאלקים מלובשים למוחין דהוויות מבחוץ, וע"כ המה מכונים חיצוניות המוחין וע"כ הם מאירים רק בפרצוף החיצון, ובתוכם בפנימיותם מלובשים מוחין דהוויות דפרצוף עצמו וע"כ המה נקראים פנימיות המוחין וע"כ הם מאירים לגוף הפנימי. אור הבהיר עמוד קפב טור ב' ואילך.
שכא) אמר רבי אלעזר וכו': אר"א נמרוד היה מפתה את הבריות ללכת אחר עבדות של עבודה זרה. והיה שולט בכח אלו הלבושים ונצח את בני העולם. והיה אומר על עצמו שהוא המושל בהעולם דהיינו שעשה עצמו אלהים, ובני אדם היו עובדים אליו. ולמה נקרא שמו נמרוד, משום שמרד במלך העליון של מעלה, שמרד בעליונים, דהיינו בקדושה העליונה ומרד בתחתונים. דהיינו בבני עולם הזה.
מהו שאמר הכתוב גבור ציד לפני ה', ויש להבין כי פני ה' הן הוויות, הן חִיוּת הכל, ומה עשה נמרוד, היות שאי אפשר לינק מן הפנים, שהן פנימיות המוחין, היה צד אותן מן הצד, ומן האחוריים, באמצעות כותנות העור של אדם ואשתו שמהותן הוא שם אלקים, שהוא בחיצוניות, ובדין. מה שאם כן את פני ה' אי אפשר לצוד, כי אין לו צד, כי הוא פנימי, לכן יכולים לצוד רק בחיצוניות, כי בחיצוני ובתחתון יש לצייד אחיזה והבן.
ההליכה מאור כשדים לחרן ומשם אל הארץ אשר אראך
ומספרת התורה ואומרת כי יצאו מאור כשדים, והגיעו לחרן, ולאחר כל המהלך הגדול הזה, מה היה לו לקב"ה לומר לאברהם, לך לך, הרי כבר הלך מרחק גדול? את השאלה הזו מעלה רבי אלעזר, בנו של רבי שמעון בספר הזהר פרשת לך לך אות כב ואומר :
הרי כתוב כי יצאו מאור כשדים (הכבשן אליו הושלך אברהם ע"י נמרוד) ובאו לחרן, אז מדוע אומר לו הקב"ה לאברהם, לך לך הרי כבר הלך, ומסביר, כי ראשית יציאתו של אברהם מאור כשדים היא יציאה מקו שמאל שהוא אש ודין, והמשכתו בהליכה לחרן ממשכת את הדין ומכפלת אותו, כי חרן הוא מלשון חרון אף וכעס כפול, (ב' נחיריים), לכן אמר לו הקב"ה לך-לך, מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.
פירוש: לך הא', משמעותו לךְ מאור כשדים, לך הב', משמעותו לך מחרן, מארצך הוא קו ימין בלבד, ממולדתך, הוא מקו שמאל בלבד, אל הארץ אשר אראך הוא קו אמצעי.
גם ניתן לקרוא את הפסוק כך:
לך לך בספירת כתר
מארצך בספירת חכמה
וממולדתך ספירת בינה
ומבית אביך ספירת תפארת
אל הארץ אשר אראך ספירת מלכות
והנה רומנסה ספרדית ידועה המספרת את סיפורו של המלך נמרוד, שראה בחכמת הכוכבים, שאורו של ישראל אמור להוולד, הוא אברהם אבינו, האב היקר מכל, וכבר אמר אז נמרוד להפטר ממנו ולהשליכו לכבשן האש, אברהם ניצל, ואנו בני בניו עדיין הולכים אל הארץ אשר יראנו ה'.
כל טוב