וְאֶת מָה שֶׁלֹּא שִׁפְּתָה הַבַּצֹּרֶת

וְאֶת מָה שֶׁלֹּא שִׁפְּתָה הַבַּצֹּרֶת,
כִּלָּה הָרָעָב
וּבַלַּיְלָה צוֹעֵד אֱלִימֶלֶךְ-נָעֳמִי הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ
שְׂדֵה קֵדְמָה מוֹאָב

הוּא וְאִשְׁתּוֹ, יַרְכָּתַיִם בָּנָיו
סְפִינָה בְּלִי חַרְטֹם
אֶל גִּזַּת הַזָּהָב

וְדָלְחָה הַטִּפָּה אֲשֶׁר בִּבְאֵר זֹאת הַלֶּחֶם
וְקוֹל טְפִיחָתָהּ גַּם נָגֹז הוּא נָדַם
וְגַרְגֵּר לֹא נִשְׁאַר בָּאָסָם אוֹ עַל שֶׁכֶם
לֹא זֶרַע, לֹא דַּיִשׁ, אוֹ מוֹץ עַל חֹטָם

רַק רוּחַ עוֹבֵר בְּשׁוּלֵי הַמִּדְבָּר
שׁוֹרֵק וּפוֹרֵעַ אֶת אִמְרַת הְמָּחָר
וּשְׁתִיקַת הַקּוֹצִים מוּל יָרֵחַ בֵּית לֶחֶם
לֹא אָדָם, לֹא דִּמְעָה, וְלֹא צְרוֹר עֲלֵי שֶׁכֶם

רַק רוּחַ מִדְבָּר מְשׁוֹרֵר בְּרֵיקָן
וְעַמֵּךְ נָעֳמִי, לֹא נִשָּׂא וְלֹא קָם
רַק הָרוּחַ שׁוֹרֵק בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם
לֹא אָדָם וְלֹא קֶרֶת עוֹמְדִים עַל תִּלָּם