"וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אֵין יוֹצֵא, וְאֵין בָּא"
יהושע פרק ו', "וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אֵין יוֹצֵא, וְאֵין בָּא", באדרא רבא אות שנד מסביר רבינו בעל הסולם שיריחו היא כלים דאחוריים של המלכות, וצריכים להבין זאת, יש כלים דפנים, יש כלים דאחוריים, כלים דפנים הם כלים דהשפעה, כלים דאחוריים, כלים דקבלה, המלכות מסומלת בלבנה, בתחילה היתה הלבנה גדולה כמו השמש, זה נקרא מצב של ב' מאורות הגדולים, שהלבנה היתה גוף מאיר כמו השמש, ולא היתה צריכה את אור השמש, הכוונה היא שהאדם משתמש ברצונות דקבלה שלו, וממשיך את התענוגים הגשמיים הרוחניים, אבל אז יש ייסורים גדולים, בשפת הקבלה זה נקרא דינים דדכורא, יש דינים וייסורים מחמת ריבוי השפע, זה מצב לא טוב לאדם, בגלל שיש שימוש מופרז בכלים דקבלה ומאירים תענוגים גדולים, ולכן אמר הקב"ה אמר ללבנה, "לכי ומעטי את עצמך", שהיא תמעט את עצמה, ולא תהיה יותר גוף מאיר רק השמש יהיה לבד גוף מאיר, וכל האור של הלבנה יהיה מהשמש, זה רמז לאדם שהוא צריך למעט את עצמו ולא לבנות את החיים שלו על שימוש ברצונות דקבלה, אלא להיות שמח בחלקו, מה שהשם נותן לו יקבל, ומה שלא לא, ולכן זה באמת הנקודה העיקרית בעבודתנו להיות בדוגמת הלבנה, שהיא בחינת אמונה ובחינת השפעה, הלבנה גם מדומה לאישה, יש אישה שהיא לא צריכה את בעלה, היא גדולה כמו בעלה, היא בעצמה יכולה להביא פרנסה, והיא חכמה והיא פקחית, והיא לא צריכה אותו, אבל זה מצב לא תקין, אלא מה, מה המצב התקין, "שלית לה מגרמה ולא מידי, אלא מה דיהיב לה בעלה", שהאישה תהיה כל כבודה בת מלך פנימה, שהיא לא תשמש ברצונות דקבלה להמשיך עוד ועוד דברים אלא, האישה צריכה להיות באופן שאין לה בעצמה שום דבר, והיא מקבלת הכל מבעלה בדוגמת הלבנה, שאין לה אור, וכל אורה שמאיר הוא רק מן השמש, וכך צריך להיות כל אדם ואדם, להיות מתוקן בצורה כזאת של אישה "שלית לה מגרמה ולא מידי, אלא מה דיהיב לה בעלה", שהוא הקב"ה.
אומר אם כן הזה"ק יריחו, זה הכלים דאחוריים של המלכות, זה הכלים דקבלה, וזה היה המעוז הראשון שיהושע רצה לכבוש, לבטל את השליטה הזאת של כלים דקבלה, יריחו זה באמת מלשון ירח, אבל לא ירח שהתמעט, אלא ירח שהוא שווה לשמש, יריחו גם מלשון ירך, רגליים שגם כן מרמזות על כלים דקבלה, "וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אֵין יוֹצֵא, וְאֵין בָּא" מבחינה רוחנית זה ההופכי לבנ"י, בנ"י מושתתים על רצון להשפיע ואמונה, והמדרגה של יריחו זה המדרגה של כלים דקבלה, "וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ, אֶת-יְרִיחוֹ וְאֶת-מַלְכָּהּ--גִּבּוֹרֵי, הֶחָיִל", מה זה גיבורי החיל, זה מרמז על זה שהם בבחינת גבורות, גבורות מרמזות על הרצון לקבל, "וְסַבֹּתֶם אֶת-הָעִיר, כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה--הַקֵּיף אֶת-הָעִיר, פַּעַם אֶחָת; כֹּה תַעֲשֶׂה, שֵׁשֶׁת יָמִים", כל יום צריך להקיף את העיר פעם אחת, מה הענין של הקפה, הקפה מיועדת להמשיך את אור השם, אור השם נקרא אור מקיף, שהוא יאיר ויתן את הכח לבטל את השליטה, של בחינת הקליפה הזאת שנקראת יריחו, כלים דאחוריים.
"וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים, לִפְנֵי הָאָרוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, תָּסֹבּוּ אֶת-הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים; לא פעם אחת, אלא שבע, וְהַכֹּהֲנִים, יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת. וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל, בשמעכם (כְּשָׁמְעֲכֶם) אֶת-קוֹל הַשּׁוֹפָר, יָרִיעוּ כָל-הָעָם, תְּרוּעָה גְדוֹלָה; וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר, תַּחְתֶּיהָ, וְעָלוּ הָעָם, אִישׁ נֶגְדּוֹ".
ככה הקב"ה מצווה את יהושע, אז זה בעצם ממש דומה למה שאנחנו עושים בימי הסוכות, בכל יום ויום מקיפים את התיבה עם ד' המינים פעם אחת, ובהושענא רבא שבע פעמים, כי שבע ספירות שנוגעות לנשמות התחתונים שהם, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, מלכות היא הספירה השביעית ששם תגבורת הרצון לקבל, ושם הכלים דאחוריים, המלכות יש לה כלים דפנים וכלים דאחוריים אבל בחינת יריחו זה כלים דאחוריים של המלכות ואז ממילא כאשר מגיעים לספירת המלכות שזה היום השביעי צריך להקיף שבע פעמים, דהיינו להמשיך שבעה אורות בכדי לתקן את הכלים של המלכות, זאת אומרת בכל יום מתבצע תיקון אחד, של ספירה אחת, ביום השביעי מתבצע תיקון של ספירת המלכות שהיא למעשה כוללת את כל כלי הקבלה של כל הספירות, לכן צריך לעשות שבע הקפות להמשיך שבעה אורות לעשות שבעה תיקונים. שבעה כוהנים, כל מספר שבע מרמז על שבעת הספירות הללו, "יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת יוֹבְלִים", שופר מרמז על ספירת הבינה הספירה השמינית שהיא מעל הספירות הללו, ספירת הבינה תכונתה, "כי חפץ חסד הוא", שופר זה מלשון שפרו מעשיכם, שע"י השתדלות של האדם שישלוט בו רצון להשפיע, ע"י המשכת ספירת הבינה, האור של "כי חפץ חסד", ע"י זה יכולים לבטל את הכוח של הקליפה שנקראת יריחו.
אז יש לנו פה שבעה כהנים שרומז לשבעת הספירות, ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון, הארון מרמז על המלכות גם כן, ,"וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, תָּסֹבּוּ אֶת-הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים; וְהַכֹּהֲנִים, יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת. וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל, בשמעכם (כְּשָׁמְעֲכֶם) אֶת-קוֹל הַשּׁוֹפָר, יָרִיעוּ כָל-הָעָם, תְּרוּעָה גְדוֹלָה; וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר, תַּחְתֶּיהָ, וְעָלוּ הָעָם, אִישׁ נֶגְדּוֹ". קרן היובל מפרש הזה"ק בפרשת לך לך אות תסג, פירושו מלכות הממותקת בבינה, כי קרן היא מלכות ויובל היא בינה, זאת אומרת בכדי לבטל את כוחות הקבלה של המלכות שזה נקרא אחוריים דמלכות צריך להעלות את תכונת המלכות לתכונת הבינה, ואז תכונת הרצון לקבל מתמתקת בתכונת כי חפץ חסד דבינה, זה נקרא קרן היובל, ואז הכהנים תוקעים בשופר, זאת אומרת עושים חיבור, ענין של תקיעה מראה על חיבור כמו שתוקעים תקע בתוך השקע, זאת אומרת מחברים אותו פנימה, ע"י התיקון של עליית מלכות לבינה, אז עושים חיבור בין המצב הנפשי של איש ישראל לבין הקב"ה, ואז יריעו כל העם תרועה גדולה, תרועה זה מלשון שבירה, זאת אומרת לשבור את כוחות השמאל, שהם הכלים דאחוריים דמלכות, "וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר, תַּחְתֶּיהָ, וְעָלוּ הָעָם, אִישׁ נֶגְדּוֹ", בראש השנה יש תקיעה, תרועה, תקיעה בתחילה ובסוף תקיעה שזה מרמז על קו ימין או קו אמצעי חסדים, באמצע תרועה בכדי לשבור את כוחו של הרצון לקבל שנמצא בקו שמאל.
כל אלו הם תיקונים, תיקוני נפש למעשה שצריכים לעשות התחתונים, תיקוני נפש שצריכים לעשות, צריכים להמשיך או האור משבעת הספירות, לבטל את בחינת יריחו, שבעה שופרות ביום בשביעי, שבע פעמים תקיעת שופר עם תרועה, כך מבקש הקב"ה מיהושע ואז יהושע מצווה את העם, וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, אֶל-הַכֹּהֲנִים, גם ספירת חסד, כהן נושא לספירת חסד, שצריך לשבור את התכונה של יריחו "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, שְׂאוּ אֶת-אֲרוֹן הַבְּרִית" ארון הברית זה בחינת מלכות, והברית זה בחינת יסוד, יסוד ומלכות, קודשא בריך הוא ושכינתה, ושבעה כהנים שבע ספירות מבחינת החסדים "יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת יוֹבְלִים", בחינת עליית המלכות לבינה, "לִפְנֵי, אֲרוֹן יְהוָה. ויאמרו (וַיֹּאמֶר), אֶל-הָעָם, עִבְרוּ, וְסֹבּוּ אֶת-הָעִיר; וְהֶחָלוּץ--יַעֲבֹר, לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה", מי זה החלוץ, אומר רש"י בני ראובן ובני גד היו עוברים לפניהם לפי שהיו בני גד הגבורים ומכים בזרוע חזקה. מבחינה פנימית הכל מדובר בחינת תיקוני נפש האדם, התכונות הללו של ראובן וגד יכולים לשבור את הקליפה.
"וַיְהִי, כֶּאֱמֹר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-הָעָם, וְשִׁבְעָה הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאִים שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי יְהוָה, עָבְרוּ וְתָקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת; וַאֲרוֹן בְּרִית יְהוָה, הֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם". הם הולכים לפני הארון, זאת אומרת זהו הסדר הרוחני שיש שבע ספירות, נקרא לזה שבע ספירות עליונות, שבע ספירות של הבינה, שמשפיעים לבחינת קודשא בריך הוא ושכינתה ומחזקים את חיבורם, ארון זה בחינת שכינה, ברית השם זה קודשא בריך הוא. "וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ--לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים, תקעו (תֹּקְעֵי) הַשּׁוֹפָרוֹת; וְהַמְאַסֵּף, הֹלֵךְ אַחֲרֵי הָאָרוֹן, הָלוֹךְ, וְתָקוֹעַ בַּשּׁוֹפָרוֹת". היה פה פמליה שלמה, יש פה כמה וכמה חלקים, בני ראובן ובני גד (קוצו של יוד, ואות יוד משם הויה, הנמשכות מהנהגת הספירות כתר וחכמה) ראשונים, אחרי זה הכוהנים נושאים שבעה שופרות, (אות הא עילאה משם הויה, נמשך מהנהגת ספירת בינה), אחרי זה ארון ברית השם (אות ואו משם הויה נמשך מהנהגת ספירת תפארת) אחרי זה הולך המאסף (אות הא תתאה משם הויה, נמשכת מהנהגת ספירת מלכות) שבט דן אומר רש"י.
כל טוב הצלחה וברכה
הנה קישור לשיעורים נפלאים מפי הרב גוטליב שליט"א לספר יהושע על פי פנימיות התורה בדרך בעל הסולם