זהר פרשת האזינו

א) האזינו השמים ואדברה וגו׳: ר׳ יהודה פתח, פתחתי אני לדודי, ודודי חמק עבר וגו'. בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני. מה כתוב למעלה אני ישנה ולבי ער וגו'. אני ישנה, אמרה כנסת ישראל אני ישנה, ממצות התורה בזמן שהלכתי במדבר. ולבי ער, וגו', להביאם לארץ לעשות להם חוקים, כי כל מצות התורה נמצאות בארץ. קול דודי דופק, זה משה, שהוכיח את ישראל בכמה ויכוחים בכמה מריבות. שכתוב אלה הדברים וגו', ממרים הייתם וגו'. ובחרב הקצפתם וגו'. ז״ש. דופק.

ב) ועכ״ד דמשה אוכח וכו׳: ועם כל זה, שמשה הוכיח לישראל, כל דבריו באהבה היו, שכתוב, כי עם קדוש אתה לה׳ אלקיך ובך בחר ה׳ אלקיך להיות לו לעם וגו'. בנים אתם לה׳ אלקיכם. ואתם הדבקים בה'. ועל כן, ושמעת בקול ה׳ אלקיך. כי מאהבת ה׳ אתכם. ז״ש, פתחי לי אחותי רעיתי, בלשון חיבה.

ג) מה כתיב קמתי וגו׳: מה כתוב, קמתי אני לפתוח לדודי. אמרו ישראל, בעוד שהיינו מוכנים ליכנס לארץ ולקבל מצות התורה על ידי משה, מה כתוב, ודודי חמק עבר, שכתוב, וימת שם משה עבד ה׳. בקשתיהו ולא מצאתיהו, שכתוב, ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. קראתיו ולא ענני, שלא היה דור כדורו של משה, שהקב״ה שמע לקולם, ועשה להם נסים וחוקים, כמו שעשה על ידיו.

ד) ר׳ יצחק אמר וכו׳: רי״א, קמתי אני לפתוח לדודי זה הקב״ה בימיו של משה, שכל ימיו לא רצה שמלאך ושליח ינהג עמו. שכתוב, אם אין פניך הולכים וגו'. אשרי חלקו של משה, שהקב״ה הסכים לרצונו. ודודי חמק עבר. היינו בימיו של יהושע, שכתוב, לא כי אני שר צבא ה'.

ה) ת״ח משה הוה וכו׳: בוא וראה, משה היה שומע את קול הקדוש של מלך העליון ולא נזדעזע, וכל שכן מלאך, שלא רצה לקבלו. אחר שמת מה כתוב, ויאמר לא כי אני שר צבא ה׳. וכתוב ויפול יהושע אל פניו ארצה. עתה באתי, בימיו של משה רבך באתי, ולא קבלו אותי. בה בשעה, ידעו ישראל שבחו של משה. בעת ההיא בקשו ישראל את הקב״ה ולא נזדמן להם כך, כבימיו של משה. ז״ש, בקשתיהו ולא מצאתיהו וגו'.

ו) האזינו השמים ואדברה: ר׳ חייא אמר, אשרי חלקו של משה יותר מכל נביאי העולם. בוא וראה, כתוב, שמעו שמים והאזיני ארץ כי ה׳ דבר. שמעו שמים, הנה ישעיה שהיה יותר רחוק מן המלך, כתוב, שמעו שמים. משה שהיה יותר קרוב למלך, כתוב האזינו השמים.

שנה טובה לכולם