בפרשת וארא פונה ומדבר משה אל בני ישראל, ומבשר להם על הגאולה הקרבה ובאה, אך אין שומע, ומספרת התורה וזו לשונה, "וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל-מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ" (שמות ו'). מסביר הזהר הקדוש פרשת וארא אות סה, את הפסוק וזו לשונו:
סה) וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקוצר רוח. מאי מקוצר רוח. א"ר יהודה, דלא הוו נפישי, ולא הוו לקיטי רוחא. א"ר שמעון, מקוצר רוח: דעד לא נפק יובלא, למיהב לון נפישו. ורוח בתראה, עד לא שלטא למעבד נימוסי, וכדין הוה עאקו דרוחא. ומאן איהו. רוח בתראה דקאמרן.
סה) וידבר משה וגו' מקוצר רוח וגו': שואל מהו מקוצר רוח. אמר ר' יהודה, שלא היו נחים מעבודתם ולא היו אוספים לתוכם רוח מספיק. א"ר שמעון, מקוצר רוח, פירושו, שעוד לא יצא היובל, שהוא בינה, לתת להם מנוחה וחירות, ורוח האחרון, שהוא המלכות, עוד לא משלה בעולם, להנהיג חוקים ישרים בעולם, וע"כ היה קוצר רוח, ואיזה רוח הוא, הוא רוח האחרון שאמרנו, שהוא המלכות, שהיתה קצרה ידה מהושיע לישראל. שז"ס מקוצר רוח.
הרחבת הדברים
רבי יהודה אומר שלא היו נחים מעבודתם, כלומר היו נמצאים בקו שמאל תדיר, בקבלת החכמה, ולא היו אוספים לתוכם רוח מספיק, הכוונה שהיא שלא עסקו במעשים טובים שהם בחינת חסד, ואמונה שהיא סוד נחת רוח. ובהיות הרוח קצרה, להיותה משועבדת לקו שמאל, לא יכלו לשמוע אל משה שהוא בחינת קו אמצעי, היות ואין ממשק בין קו שמאל לקו אמצעי.
רבי שמעון מסביר את מאמר התורה בהרחבה יתרה ואומר, כי עוד לא יצא היובל שהוא בינה, לתת להם מנוחה וחירות, כי מוחין דג"ר מכונים חירות, ומטרם שנתנה תורה לישראל, לא היו מתוקנים ביובל שהוא בינה, שהוא בחינת חפץ חסד ורצון להשפיע, והוא חירות ממלאך המוות, המכונה בשם רצון לקבל לעצמו בלבד.
ורוח אחרון שהוא המלכות (הא תתאה משם הוי"ה) עוד לא משלה בעולם, כלומר המלכות שהיא בחינת דין עוד לא עלתה לבינה להיות מתוקנת בה בסוד ג' קווין, שהוא בחינת רחמים, ולא יכלה להנהיג חוקים ישרים, כי כל יושר הוא התכללות של ג' קווין, והיות שלא יצא יובל שהוא בינה, בסוד ונהר יוצא מעדן, ועוד לא נתקנו מוחין דחירות המוכנים ג"ר, לא היה מי שישפיע תיקון של ג' קווין למלכות, ולכן היה קוצר רוח. כי באריכות הרוח מושפעים המוחין דג"ר למלכות, הנבחנים לקומה שלמה וליושר, בהיותה מתוקנת בקו אמצעי, ולעומת זאת בקוצר רוח אנו מוצאים ב' מצבים: א) קומה קצרה בחסרון הג"ר, ב) חסר תיקון שיקבל את היושר, ונמצא שהמלכות היא בעקמומיות, ברצון לקבל שאינו מתוקן, ואינה ישרה, לכן אינה יכולה עדיין להשפיע נחת רוח, ולהנהיג חוקים ישרים בעולם, שהוא סוד עולם מתוקן, ולכן קצרה ידה מלהושיע את ישראל, כי ידה השמאלית של המלכות אינה מתקונת בעל מנת להשפיע, ולכן נבחנת שהיא קצרה.
שנוכל בעזרת השי"ת להאריך רוח ולהשפיע נ"ר לאלקים ואדם