פרשת יתרו עוסקת בין היתר בעשרת הדברות. רבי יוסי, אחד מתלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי, בעל ספר הזהר הקדוש, מפרש את הדיבר השני האומר, "לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי" (שמות כ,ב) כך:
לשון זהר יתרו:
תח) א"ר יוסי, בג"ד, כל פרצופין שרו, בר מפרצופא דאדם. ר' יצחק אמר, כד אתעבד, אתחזי דגליפא גו גליפין דאשלמותא. א"ר יהודה, היינו דאמרי אינשי קיטרוי בזיקא, בטפסא שכיחי.
תח) א"ר יוסי וכו': אר"י, משום זה כל צורת פנים מותר לעשות חוץ מפני אדם. ר' יצחק אמר, כשנעשה צורת אדם, נראה שחקוק תוך חקיקות של השלמות. דהיינו שניכר בה שלמות מיוחדת. א"ר יהודה, היינו שאומרים אנשים, קשריו עם הרוח נמצא בצורה, שבצורת אדם הנעשה, ניכר קשריו עם הרוח שבו.
הרחבת הדברים:
היות שהדיבר השני עוסק בלא יהיה לך אלקים אחרים על פני: אומר רבי יוסי כי כל פנים מותר לעשות חוץ מפני אדם. מדוע, כדי להבין את דברי רבי יוסי, עלינו לעיין בחזון המרכבה של יחזקאל, (כי לשם שולח אותנו רבי יוסי, כאשר הוא מזכיר את הצרוף פני אדם).
בחזון המרכבה של יחזקאל מופיעות ד' דמויות פנים: "ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מהשמאל לארבעתן ופני נשר לארבעתן" (יחזקאל א, י') ואומר רבי יוסי כי מותר לעשות כל פנים, כלומר פני אריה, פני שור, ופני נשר, חוץ מפני אדם. מה מיוחד כל כך בפני אדם שאי אפשר לעשות אותם? כותב בעל הסולם, כי בכל מקום שכתוב בתורה אסור, פירושו הוא שאי אפשר. אם -כך, נשאלת השאלה, מדוע אי אפשר לעשות פני אדם.
כדי להשיב על שאלה זו, נתבונן בגימטריה של המילה אדם. גימטריה של המלה אד"ם היא ארבעים וחמש או מ"ה. מ"ה הוא גם שם הוי"ה במילוי אלפין. נסביר מעט את הדברים. שם הוי"ה פשוט נכתב כך: יקוק. וגימטריה שלו היא כ"ו. יש אפשרות לכתוב את שם הוי"ה במילוי, כלומר כל אות משם הוי"ה נכתבת בשלימות כמו שאנו שומעים, כאשר אנו הוגים אותה. ולכן כאשר אנו רוצים לכתוב את שם הוי"ה במילוי אלפין (האות אלף), שהיא אלופו של עולם, נכתוב אותו כך: אות יוד, אות הא, אות ואו, אות הא (כפי שמופיע בפתח אליהו זכור לטוב). באופן הזה, גימטריה של שם הוי"ה במילוי אלפין הוא שווה לשם מ"ה, או לשם אד"ם.
לכן אמר רבי יוסי שאי אפשר לעשות פני אדם, כי כל עשייה היא בחינת חיצוניות, ואילו שם הוי"ה במילוי אלפין הוא פנימיות, ולא תתכן בחינת עשיה בפנימיות, כי כל עשיה מורה על חסרון, ובפנימיות הכל שלם, לכן אומר רבי יוסי כי אי אפשר לעשות צורת אדם, כי אדם הוא מהות פנימיות רוחנית ולא שייך בו עשיה, שיש בו מימד גשמי וחסר.
משום כך אומר הדיבר השני לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני, לא מפני שאסור, אלא פשוט מפני שאי אפשר, ועוד פירוש, לא יהיה לך אלקים אחרים על פני, ניתן לומר, כי פני אלקים, כלומר פנימיות שם אלקים, המנהיג שלו, הוא שם הוי"ה, הוא אור פשוט של רחמים ויושר, כאשר בוחרים לעשות "אלקים אחרים", כלומר לעשות משהו אחר, חוץ מפני ה', שהוא רחמים, וקו אמצעי, מאבד התחתון, הנברא, את הקשר עם העליון, מטעם הופכיות הצורה. כי הנברא מטבע בריאתו מושך לקו שמאל שהוא כלי קבלה, של הרצון לקבל לעצמו בלבד, והקב"ה, הוא נותן בלבד, איך יפגשו שתי מגמות הפוכות, ועל כך באה תשובה, באמצע, ברחמים, לכן אומר הדיבר השני, לא יהיה לך אלקים אחרים על פני, כי ברגע שתעדיף קשר של אלקים אחרים על פני, פני הוי"ה, תאבד קשר איתי, כלומר עם הרחמים, השלום, והאיזון הנפשי.
כל טוב לכולם
...
תמונה kool_skatkat