בפרשת זהר ויחי מאמר הללו עבדי ה', מבאר הזהר כי במילת "יהי" נתקיים כל מעשה בראשית, כמו שנאמר, יה"י רקיע, יה"י מאורות, יה"י אור, יהי שם הויה מבורך, שואל מה הטעם שנאמר כאן מילת יהי, שהיה לו לומר יתברך שם ה' וכיוצא, ואמר אלא מילת יהי היא סוד ההמשכה מאותו מקום סתום העליון שאמרנו, שהוא שם י"ה של מילת יה"י, והיא כעין הי' העליונה של החכמה שהיא י' דשם יהו"ה, הרי התחלה כי כהסוף, לכן כתוב מילת יה"י, הוא סוד ההמשכה ממקום הנעלם על כל הנעלמים עד מדרגה התחתונה, ובמילת יהי נתקיים כל מעשה בראשית.
באור הסולם :
תפב) יהי שם ה' מבורך: שואל, מהו השינוי שאומר יהי. ומשיב, אלא יהי ה"ס המשכה מאותו מקום עליון שהוא סתום, שאמרנו, שהוא י"ה, עד סוד הברית, שהוא יוד תתאה כעין יוד עלאה, ההתחלה כסוף.
פירוש. ז"א נקרא הוי"ה, והנוקבא נקראת אדנ"י וז"ס יהי שם ה', כי שם היא הנוקבא, ה' ז"א. וביחודם משתלבים ב' שמות, הללו זה בזה, ומצטרף מהם יאהדונה"י, ויש כאן ב' יודין, י' הראשונה שהוא חכמה, שהיא י' של הוי"ה, וי' האחרונה שהיא י' של אדנ"י, היא חכמה תתאה. כנ"ל (ב"א רט"ז ד"ה פירוש) ע"ש ביאורם. וז"ש רזא דאמשכותא מההוא אתר עלאה וכו' י"ה, שה"ס י' ראשונה של יאהדונה"י, ונמשך ממנה שפע החכמה, עד רזא דברית, שהיא הנוקבא, דאיהי י' תתאה, היינו י' אחרונה של יאהדונה"י, כגוונא די' עלאה, כמו שיוד עליונה של יאהדונה"י היא חכמה, כן י' תחתונה של יאהדונה"י מקבלת ממנה, ונעשתה לחכמה תתאה. שירותא כסופא, שי' הראשונה וי' האחרונה נעשות שוות זו לזו ושתיהן הן חכמה.
הוא שאמר הכתוב,"יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך", (זהר חדש יתרו אות רנט), כי מילת שלום כוללת אותיות ש' ם' אשר בניהן כתובות אותיות ל"ו, אלו הם ל"ו צדיקים המקיימים את העולם, כי שם היא הנוקבא, ובהתכנס ל"ו הצדיקים בה, מתקיים השלום בעולם, הוא שאמר הנביא, " אַשְׁרֵי כָּל-חוֹכֵי לו".
כל טוב הצלחה וברכה,
...
תמונה hoyasmeg