שלום לכולם,
לא אחת אנו מוצאים בתלמוד את הביטויים הבאים: כביצה וכזית. בעלי הלכה שבינינו פירשו מונחים אלו כשיעורי מידות של מוצקים ונוזלים, אך האם בכך מדברים חכמינו או שהצניעו במשל זה חכמה עתיקה? נתבונן בדברים.
הזית ביחס לביצה הוא קטן והוא משל לעולם אצילות ואות י' דשם הוי"ה, ואילו הביצה היא משל למדרגת הדומם, ולאות ה' אחרונה דשם הוי"ה. נמצא כאשר מדברים של שיעור כזית הכוונה היא על הכח, או על הפוטנציאל הטמון במשהו, ואילו כאשר מדברים על ביצה, מתכוונים לסוף התהליך, שהוא אות ה' אחרונה דשם הוי"ה.
מסקנה כאשר מדברים חכמינו על כזית הם מתכוונים לראשית התהליך, וכאשר הם מדברים על כביצה, הם מדברים על סופו של תהליך, ומתקיים הפסוק סוף מעשה במחשבה תחילה. כי הרגל של אות ה', היא למעשה אות י', וכך ניתן לראות בסוף מעשה את הראשית, את אות י' שהיא הכח, באה לידי בטוי בפועל, כלומר ברגל של האות ה'.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן