בס"ד
שמעתי מהרב אברהם גוטליב שליט"א שסיפר כי בעל הסולם היה מכוון בפסוק הבא כאשר טבל במקווה.
קוּמָה יְהוָה, וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ, מִפָּנֶיךָ. קומה אותיות מקוה, וכאשר טובלים בונים קומה רוחנית חדשה, לכן מכוונים "קוּמָה יְהוָה" יקום הרצון להשפיע נחת רוח ליוצרו, "וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ, מִפָּנֶיךָ" יפוצו ויתפוצצו רצונות קבלה של האדם, שהם בחינת רצון עצמי הנקרא ר"ע, הוא שנאמר סור מרע ועשה טוב.
כי אדם הוא ארון ה' וכאשר נוסע ארון ה' ורצונות דקבלה מטלטלים אותו, צריכה להיות בו כוונה אחת, קוּמה ה' שהוא רצון להשפיע נחת רוח, ומאידך שיפוצו ויתפוצצו רצונות הקבלה הרבים שבו הנחשבים לאויביו ושונאיו.
כי הכל נמצא באדם, רצון להשפיע נחת רוח ליוצרו הנקרא יחיד, ורצונות עצמיים המכונים רבים. הרצון להשפיע נחת רוח נקרא אוהב, ורצונות על מנת לקבל לעצמו, נקראים שונאים.
לכן בכוונת הטבילה אנו מכוונים שני הפכים בנושא אחד, יקום הרצון להשפיע, בחינת קוּמה יהוה, ויפוצו השונאים שהם רצונות קבלה של האדם למען עצמו הנקראים אויביו.
וכך בקיום ב' הפכים בנושא אחד נוצר ייחוד.
שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל וטבילה נעימה.