שלום לכולם,
מהו שאמר בעל שיר השירים כפלח הרמון רקתך? מדוע נמשלה הרקה לרמון, אך לא לרמון שלם אלא לפלח שהוא חלק ממנו, מדוע פונה הכותב אל אהובתו בגוף שני נוכחת, את מי רואה הכותב לנגד עיניו, מדוע משווה הכותב את רקת אהובתו לפלח הרימון, ולא לפלח התפוח, התפוז או השזיף, איך ייתכן כי לרימון שרק את גרעיניו ניתן לאכול ולא את קליפתו, יש יתרון כל כך גדול על התפוח, שאת כולו ניתן לאכול, כל זאת ברשימה הבאה.
מקום הרקה בגוף האדם הוא בשיפולי המצח ובמרווח שבין הזוויות החיצוניות של העיניים למקום צמיחת השער בראש. אנשים שחשים כאבי ראש מרגישים לעיתים דפיקות ברקות, בסרטי מתח רואים לפעמים כיצד מכוון שודד קנה אקדח לרקת אחד העובדים בחנות כדי לרוקן את שטרות הכסף שיש בקופה, תנועה זו נחשבת איום על חיי אדם.
על מה מרמזת מילת "רקתך", מדוע פונה אליה הכותב בגוף שני, את מי הוא רואה מולו? נתבונן בדברים, גימטריה של המילה "רקתך" היא 720. שבע מאות ועשרים הוא מספר מיוחד, בספר יצירה פ"ד ט"ז נאמר כי "שש אבנים בונות שבע מאות ועשרים בתים", כלומר משש אותיות תיבת בראשית ניתן לבנות שבע מאות ועשרים צירופים, נמצא כי לפי אבחנה זו, הכתוב לא מדבר באישה מסויימת בשר ודם, אלא בכלל מעשה הבריאה, כלומר המילה "רקתך" מצביעה על שולי הכתר, כי כאשר נניח כתר על ראשו של אדם, רקתו תמצא בשולי הכתר, נמצא כי מילת "רקתך" הוא שם נרדף למעשה בראשית, כי כל מעשה בראשית נתון למרותו של ספירת הכתר, הוא אור אינסוף ברוך הוא, לכן מכונה כאן מעשה בראשית בכינוי "רקתך", כי מעשה בראשית נמשל לרקת אדם, שהיא מתחת לכתר, וגם נמצאת בצידי הראש.
אם כן מדוע כפלח הרימון רקתך, היות שהרימון שהוא אדמדם, נמשלת כל הבריאה כולה לרימון שהוא אדמדם, כי הבריאה היא בפרצוף אמא, הנותנת אודם לולד, אם כן, מדוע נצרך הכתוב לומר כפלח הרימון רקתך, מדוע אין מסתפק הכתוב במילים כרימון רקתך, כי היות שהבריאה היא אודם כפי שאמרנו, מדוע מתעקש הכותב לכתוב "כפלח הרימון רקתך", ולא "כפלח התפוח רקתך?" ויש לומר כי התפּוח הוא פרי עגול ותּפוּח' אך לרימון עצמו יש זוית, הוא אינו עגול שלם כתפוח, אם נרצה למשל לרשום צורת רימון בעפרון, נצטרך לקו ישר כדי לצייר את זוית הרימון, ברימון יש תחושה של קו ישר, המקביל לצמצום הראשון שנעשה כדי שיבראו העולמות, לכן אמר הכתוב כפלח הרימון רקתך, כי בפלח הרימון יש ציור של קו ישר, קו של דין, המצביע על בריאת העולם במידת הדין, ומדוע כפלח ולא פלח סתם, כי "כפלח" גימטריה "חלק", רומז על כך שנשמת אדם חלק אלוה ממעל, גם מילת "כפלח" גימטריה "חקל" שהיא בארמית שדה, כלומר כפלח הרימון רקתך פירושו כי כל הבריאה כולה, על כל פרטיה ודקדוקיה היא רק חלק קטן, כמו קרן זויות ביחס לאינסוף ברוך הוא.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן