לוחות ושברי לוחות בלימוד התורה

לוחות ושברי לוחות בארון, תמונה Jacob

לוחות ושברי לוחות בארון, תמונה Jacob

וַיַּשְׁלֵךְ מידו [מִיָּדָיו] אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר. (שמות לב יט) לוחות ושברי לוחות מונחים בארון (בבא בתרא יד, ב. מנחות צט, סוף עמוד א)

יש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: בלימוד התורה צריכים להיות שני דברים הפכיים - לוחות ושברי לוחות. מצד אחד, על האדם להיות בבחינת "לוחות". דכמו שהאותיות שעל הלוחות היו חקוקות על האבנים ואי אפשר היה להפריד בניהם, כמו כן על האדם להבין ולהשיג בשכלו הוא, את דברי התורה, עד ששכלו והתורה יהיו לאחדים ממש (שנאמר והיו לאחדים בידיך, יחזקאל לז יט) כאשר מאמין לבד במה שכתוב בתורה, עדיין אינו יוצא בזה ידי-חובת תלמוד תורה, ורק כאשר מבין בשכלו את התורה, הרי הוא יוצא ידי חובתו.

אך מאידך באותו "ארון" בו מונחים הלוחות, היו גם "שברי לוחות", דבשביל לימוד התורה, על שכלו של האדם "להשבר". 

כי מכיון שחכמתו של הקב"ה גבוהה לאין שיעור משכל האדם, ורחוקה ממנו בתכלית, אי-אפשר שהשכל יבין וישיג אמיתית חכמתו של הקב"ה.

ורק ע"י שהאדם הוא בבחינת "שברי לוחות", ומתבטל לגמרי לחכמתו של הקב"ה, אזי מסייע לו השם יתברך שיתעלה שכלו לבחינה גבוהה ביותר, ויהיה מסוגל להשיג אמיתתה של תורה. וכמו שאומרים בתפילה, אלקי נצר "ונפשי כעפר לכל תהיה" ורק לאחרי זה יכול להיות "פתח לבי בתורתך". אבן עזרא

מתוך דבר מלכות לפרשת כי תשא עמוד נד

כתיבת תגובה