מהו הפסוק שדרש רשב"י, וירד מטר

בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל,

הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד

"הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד"

בחומש דברים כאשר מכין משה את בנ"י לכניסה לארץ ישראל הוא אומר, "וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם" (דברים יא יא) מדוע, כי המטר על ארץ ישראל, נמשך מעבודת האדם, היא תפילה, ככתוב בבראשית, "כִּי לֹא הִמְטִיר יְהוָה אֱלֹהִים, עַל-הָאָרֶץ, וְאָדָם אַיִן, לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה. עד אשר לא יעמוד אדם בתפילה ויבקש להיות דומה לעליון, שזה הפרוש לעבוד את האדמה, לא ירד מטר. כי בהמטיר המטר יודע התחתון הנמשל לאדם, כי תפילתו, או בקשתו, נתקבלה אצל העליון, כי באמצעות מי הגשמים, נוטריון גש-מים, נוצרת גישה בין המקור העליון, לנברא התחתון על מנת לשפר אותו, ולהיטיב עימו, כדי שיהיה דומה לעליון.

את אותה משוואה פורש לפנינו הזה"ק בפרשת "אחרי מות" מאמר 'הנה מה טוב ומה נעים' אות נח, וכך כותב הזה"ק, למדנו אמר רבי יוסי, פעם אחת היה העולם צריך לגשמים, באו לפני רבי שמעון, רבי ייסא ורבי חזקיה ושאר החברים. מצאוהו שהיה הולך הוא ובנו רבי אלעזר, לראות את רבי פנחס בן יאיר. כיוון שראה אותם פתח ואמר: "שיר המעלות, הנה מ"ה טוב ומ"ה נעים שבת אחים גם יחד" (תהלים קלג).

שואל : "מהו שבת אחים גם יחד?"

נט) ומשיב, כדרך שאתה אומר, "ופניהם איש אל אחיו", אשר אחים פירושו זכר ונוקבא (אשר הזכר נקרא משפיע, והנוקבא נקראת מקבל, כמו בחשמל, החלק הבולט נקרא תקע, והחלק השקוע נקרא שקע,  וכאשר מחברים את התקע, שהוא בחינת זכר, לשקע שהוא בחינת נקבה נוצר חיבור וזורם חשמל, שהוא שפע על דרך משל). כי בשעה שהיו זעיר אנפין (זכר) ומלכות (נקבה) מסתכלים זה בזה פנים בפנים כתוב, מה טוב ומה נעים. (מדוע, כי הם זכר ונקבה יחד יוצרים שלמות, כי רק זכר ונקבה יחד נקראים אד"ם שנאמר, "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וַיְבָרֶךְ אֹתָם, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם 'אָדָם' בְּיוֹם הִבָּרְאָם" (בראשית ה ב), לכן פתח ואמר רשב"י, "שיר המעלות, הנה מ"ה טוב ומ"ה נעים שבת אחים גם יחד", כדי להבין את הפסוק נתבונן במילת מ"ה.

שם הויה פשוט נכתב כך : י-ה-ו-ה, הגימטריה של שם הויה פשוט הוא כ"ו או (26).

שם הויה במילוי אלפין (במילוי האות אלף) נכתב כך: יוד,הא,ואו,הא, הגימטריה שלו הוא מ"ה או (45)

מילת אד"ם, עולה גימטריה (45)

כעת כאשר נקרא את הפסוק "הנה מ"ה טוב", נוכל להציב בו במקום מילת מ"ה, מילת אד"ם, כי ערכן שווה, אז נקבל את הפסוק הבא: "הנה אד"ם טוב", שהיא מטרת הבריאה.

מדוע?

כי מטרת הבריאה היא יצירת אדם טוב שנאמר, הנה מ"ה טוב, הוא אד"ם (שהוא) טו"ב, עליו נאמר וירא אלהים את האור כי טו"ב.

הנה מ"ה טו"ב נאמר כנגד אד"ם שלמעלה, ומ"ה נעי"ם נאמר, כנגד אד"ם שלמטה כי 'נעים' (170) הוא י' פעמים טו"ב (17), כלומר נעים הוא התגלות של י' ספירות טוב.

גם ניתן לפרש כי, "הנה מ"ה טו"ב ומ"ה נעי"ם" הוא כנגד הפסוק מ"ה שמו ומ"ה שם בנו כי תדע, כי מ"ה הוא שמו למעלה (שהוא י-ה-ו-ה במילוי אלפין יוד,הא,ואו,הא), ומ"ה הוא שם בנו למטה (שהוא אד"ם), לכן מ"ה טו"ב, נאמר על העליון, ומ"ה נעי"ם נאמר על התחתון, שהוא ההרגש של י' ספירות המתלבשות בו.

וכשהזכר מחזיר פניו מן הנוקבא אוי לעולם. (אין חיבור בין המשפיע למקבל) אז כתוב, ויש נספה בלא משפט (משלי יג) בלא משפט ודאי, מדוע? דהיינו בלי זעיר אנפין הנקרא משפט, שאינו מסתכל ומשפיע לנוקבא הנקראת צדק. וכתוב צדק ומשפט מכון כסאך (תהלים פט) שאינו הולך זה בלא זה, וכשמשפט, שהוא זעיר אנפין (בחינת משפיע) מתרחק מן הצדק, שהוא מלכות (בחינת מקבל) אוי לעולם.

ס) ועתה אני רואה (אומר רבי שמעון) שאתם באתם (רבי ייסא ורבי חזקיה ושאר החברים), על מה שהזכר  אינו שורה בנוקבא (אין חיבור בין משפיע למקבל), שמשום זה אין גשמים בעולם.

אמר רבי שמעון, אם לזה באתם אלי (לבקש על הגשמים), שובו. כי ביום הזה הסתכלתי שהכל יחזור לשרות פנים בפנים, ולא יחסר עוד שפע הגשמים בעולם, ואם באתם אלי ללמוד תורה, תשבו עימי. אמרו לו, לכל באנו לאדוני, הן לגשמים והן ללמוד תורה, ילך אחד ממנו ויבשר לאחינו, ישועת הגשמים, שאר החברים, ואנו נשב לפני אדוני.

כל טוב הצלחה וברכה

תמונה ניסים זמיר ויקישיתוף