מהו וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ.

בס"ד

ומלכותו בכל משלה

כתב הרב חיים נבון ספר חדש ומרענן בשם חוה לא אכלה את התפוח, בו הוא משתף את הקוראים בטעויות נפוצות הרווחות בציבור בנוגע להבנת הטקסט המקראי. בין היתר מספר הרב נבון, כי משה לא גמגם, אלא פשוט לא אהב לדבר מול קהל, וכך הוא מבאר בכתבה שפורסמה היום ב- ynet ע"י צופיה הירשפלד.

"כתוב על משה רבנו שהוא היה כבד פה, יש מדרש שמפרש את זה כגמגום, אבל זה בהחלט לא הפשט ופרשנים מעירים על כך. ככל הנראה הוא פשוט לא היה קומוניקטיבי במיוחד, זאת אומרת הוא לא ידע לדבר מול קהל ולכן הוא היה צריך את אהרון אחיו לצדו. אני חושב שכשאומרים שמשה רבנו, המנהיג הגדול בהיסטוריה, היה אדם שלא ידע לעבור מסך, זה מסר מאוד חשוב עבורנו. יש כאן הכרה שבוחרים מנהיג לא לפי יכולת הניסוח שלו, אלא לפי עוצמת האישיות והערכים שלו".

בעניין הפסוק מבראשית, הנתפס על ידינו כפסוק המכונן את היחסים בין איש לאישה, מסביר הרב נבון, "הרבה אנשים משתמשים בפסוק 'ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך' כדי להתקיף את התורה שמצדיקה שליטה של גברים בנשים, או לחלופין כדי להצדיק בשם התורה תפיסות עולם שוביניסטיות, אבל מי שקורא את הפסוק בהקשרו מבין שמדובר בקללה. שלטון הגבר באישה הוא בדיוק כמו 'בזיעת אפך תאכל לחם' ו'בצער תלדי בנים', וככל שאנחנו פועלים לצמצם את שלטון הגברים בנשים - אנחנו פועלים לתקן את הקללה. טעות מהסוג הזה היא טעות שפוגעת ביהדות". 

כאשר קראתי את דבריו של הרב נבון, חשבתי לעצמי, "יפה", והמשכתי לעניני היום בעודי מהרהרת בדבריו ובפסוק. תוך כדי הרהור עלתה בי מחשבה כי ניתן לקרוא את הפסוק גם ברשות היחיד, כי התורה כולה כתובה באדם אחד, מהו אם כן 'והוא ימשל בך'? היות והנברא לגבי הבורא נחשב לאישה, הרי נוכל לומר כי הבורא מושל בנברא, שהוא אדם יציר כפיו, ואם נאמר כך הרי נשלול מהאדם את יכולת הבחירה החופשית, מהו אם כן, 'והוא ימשל בך'? ניתן לקרוא את הפועל ימשל במשמעות שליטה, ויש הנוטים לעשות זאת, ואפשר לקרוא את הפועל ימשל במשמעות של למשול משלים כמו בפסוק "מִשְׁלֵי, שְׁלֹמֹה בֶן-דָּוִד--    מֶלֶךְ, יִשְׂרָאֵל. לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר; לְהָבִין, אִמְרֵי בִינָה". משלי א, א-ב.

כעת ניגש לפרש את הפסוק ברשות היחיד. מילת וְהוּא, יורה על הבורא שהוא שהוא נסתר ונעלם, מילת יִמְשָׁל יורה על תכונת המשילה באמצעות מֹשָלִים, ומילת בך יורה על הכלים באמצעותם הוא ימשל שהן כ"ב אותיות האלף-בית הנקראות ב"ך. לפיכך אנו רואים כיצד הבורא מושל באמצעות משלים הנכתבים באמצעות ב"ך אותיות, והמשל מתראה לאדם אחד בצורה אחת ולאדם שני בצורה אחרת, באופן שכל נברא רואה במשל סיפור שונה, כפי עומק הבנתו.

נמצא בידי האדם נותרת אפשרות הבחירה. כך מסירה התורה את השליטה מן הגורם האנושי ומתירה בידיו את ניווט הבחירה החופשית באמצעות מֹשָלִים, שנאמר "יְהוָה בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה". תהלים קג יט.