בס"ד
כמו שהאפר הוא מהותו ועצמותו של העץ הנשרף שהיה מורכב מד' יסודות ארמ"ע וג' יסודות אמ"ר חלפו והלכו להם וכלו בעשן המתהוה מהרכבתן כנודע ויסוד הד' שהיה בעץ שהוא העפר שבו היורד למטה ואין האש שולטת בו הוא הנשאר קיים והוא האפר.
באור
כמו שהאפר הוא מהותו ועצמותו של העץ הנשרף שהיה מורכב מד' יסודות ארמ"ע (אש, רוח, מים, עפר, שהן ד' אותיות הויה בחינת, י = אש, ה = מים, ו = רוח, ה = עפר) וג' יסודות אמ"ר (אש, רוח מים אותיות יהו) חלפו והלכו להם וכלו בעשן (כי עשן הוא חוזר, העולה ממטה למעלה והוא כלול מאותיות יהו שהן אש, מים, רוח, עליו נאמר רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה קהלת ג כ) המתהוה מהרכבתן כנודע ויסוד הד' (הא תתאה, היא מלכות) שהיה בעץ שהוא העפר שבו היורד למטה עליו נאמר, ורוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ: ואין האש שולטת בו הוא הנשאר קיים והוא האפר.
והנה כל מהות העץ וממשו וחומרו וצורתו באורך ורוחב ועובי שהיה, נראה לעין קודם שנשרף, ועיקרו היה מיסוד העפר שבו (הא תתאה) רק שאמ"ר ( אש, מים רוח, אותיות יהו משם הויה) כלולים בו כי העפר הוא חומרי יותר מכולן ויש לו אורך ורוחב ועובי, משא"כ באש ורוח וגם המים הם מעט מזעיר בעץ וכל ארכו ורחבו ועוביו הכל היה מן העפר, והכל שב אל העפר, שהוא האפר הנשאר אחרי שנפרדו ממנו אמ"ר (אש, מים, רוח = אותיות יהו).
והנה כמו שהאפר אין לו דמיון וערך אל מהות העץ הגדול באורך ורוחב ועובי קודם שנשרף לא בכמותו ולא באיכותו, אף שהוא [הוא] מהותו ועצמותו וממנו נתהוה כך על דרך משל אמר אאע"ה, על מדתו מדת החסד והאהבה המאירה בו ומלובשת בגופו דאף שהיא [היא] מדת האהבה וחסד העליון שבאצילות המאיר בנשמתו שהיתה מרכבה עליונה אעפ"כ ברדתה למטה להתלבש בגופו ע"י השתלשלות העולמות ממדרגה למדרגה על ידי צמצומים רבים אין דמיון וערך מהות אור האהבה המאיר בו אל מהות אור אהבה וחסד עליון שבאצילות אלא כערך ודמיון מהות העפר שנעשה אפר אל מהותו ואיכותו כשהיה עץ נחמד למראה וטוב למאכל עד"מ ויותר מזה להבדיל באלפים הבדלות רק שדברה תורה כלשון בני אדם במשל ומליצה:
...
