בס"ד
שלום וברכה לכל בית ישראל,
שלבי הבשלת הפרי
את הפסוק הזה אמרה רחל אמנו ע"ה לאחר שנפקדה אחותה הבכירה, לאה, בארבעה בנים מיעקב אבינו ע"ה. בפנימיות ארבעת בני לאה ויעקב נבחנים לארבע ספירות, ראובן לכתר, שמעון לספירת חכמה, לוי לספירת בינה, ויהודה לספירת מלכות. (אור הבהיר).
ניתן לומר כי ארבעת בני לאה (ראובן, שמעון, לוי ויהודה) מהווים את המסגרת הרוחנית של עם ישראל. שלושת הבנים הראשונים ראובן שמעון ולוי נבחנים לשלוש ספירות הראשונות (כתר חכמה בינה, כח"ב) המכונות בקיצור ג"ר (ג' ראשונות) ויהודה הבן הרביעי נבחן לספירת מלכות, לכן הודתה אימו לה' עליו, כי תכונת המלכות היא לקבל, והיות ותחושת הקבלה מפרדת את המלכות מהנותן, שתכונתו היא להשפיע בלבד, היא מודה לו, ובכך היא משווה עימו צורה.
כעת לאחר הווצרות המסגרת הרוחנית של עם ישראל, דרך האישה השנואה שהיא לאה, שהיא בבחינת חסדים מכוסים, שהיא נבחנת לנסתר, נוצר ברחל, שהיא נבחנת לנגלה, אשתו האהובה של יעקב, עיקר הבית, צורך עצום למלא את החלל הזה בבנים. ואכן כך קורה עשרה בנים נולדים בזה אחר זה, אומנם לא כולם נולדים ממנה, אך הם נולדים כתוצאה ישירה מתפילתה.
סדר העבודה:
רחל נותנת את אמתה בלהה ליעקב, ממנה נולדים ב' בנים: דן ונפתלי. לאה אף היא נותנת את שפחתה ליעקב ממנה נולדים ב' בנים גד ואשר, עד כה נולדו ארבעה בנים בזכות תפילת רחל. ראובן בן לאה הולך בימי קציר חטים בשדה, מוצא דודאים ומביא אותם לאימו, רחל מבקשת את הדודאים, כדי שבאמצעותם תיפקד מעקרותה, אך לאה מתרעמת עליה באמרה "הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת-אִישִׁי, וְלָקַחַת, גַּם אֶת-דּוּדָאֵי בְּנִי?" רחל מציעה משוואה, היא משאילה (משכירה) את יעקב באותו לילה ללאה, תחת הדודאים. אלהים שומע את כאבה של לאה, באותו לילה ופוקד אותה בבן. לאה קוראת שמו יששכר על שום ששכרה אותו בדודאי בנה. לאחר לידת יששכר, לאה הרה ללדת היא יולדת בן וקוראת שמו זבולון.
עד כה ראינו שבזכות תפילת רחל נולדו ששה בנים: ב' לבלהה אמתה, ב' לזלפה שפחת אחותה, וב' בנים ללאה. אך היכן מסתתרים עוד ארבעה? שימלאו את ההבטחה שהבטחנו בראשית הרשימה? ובכן אלהים זוכר את רחל ופוקד אותה ונולד לה בן, היא מרגישה שאלוהים אסף את חרפתה, וקוראת שמו יוסף, על שום אמונתה בה', שיוסף לה ה' בן אחר על זה הבכור הנולד. לאחר לידת יוסף עוזבת המשפחה את פדן ארם ובאה לארץ ישראל, בה נולד בנה השני של רחל, בנימין. והרי לנו שמונה בנים. וליוסף במצרים נולדו ב' בנים אפרים ומנשה הנכללים בסוד השבטים כברכת יעקב אביו ונתתי לך שכם אחד על אחיך, הרי עשרה בנים.
כעת, מהו פירוש הפסוק בפנימיות, הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי? היות והתורה נדרשת באדם אחד, הרי תפילה זו מתיישבת עם תחושת הניתוק (הגלות) שיש לנברא ביחס לבורא, כדי להרגיש את הקשר עם הבורא, מבקש הנברא ממנו בנים, שהם בחינת פירות הנבחנים לפרי משותף, לקשר, בין הבורא לנברא. כעת מדוע עשרה בנים, אומר הזה"ק (זהר הסולם בראשית א' מאמר תפילה לעני, אות קצט, עין שם באריכות) "דלית קדושה פחות מעשרה", כלומר אין קדושה פחות מעשרה.
כל טוב ושבת שלום