שלום לכולם,
ויוסף ישית ידו על עיניך
בפרשת ויגש מזמין יוסף את ישראל, אביו, לרדת אליו למצרים, ולהיות קרוב אצלו בארץ גושן כדי שיוכל לכלכלו בחמש השנים הבאות בהן לא יהיה חריש וקציר. ישראל נוסע על פי בקשת יוסף ובא אל באר שבע, מקריב זבחים לאלהי אביו יצחק, כאשר במראות הלילה אומר לו האלהים לא לחשוש לרדת למצרים, כי שם ייעשה לגוי עצום ורב, ועוד שתי הבטחות מבטיח לו הברוך הוא: "אָנֹכִי, אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי, אַעַלְךָ גַם-עָלֹה; וְיוֹסֵף, יָשִׁית יָדוֹ עַל-עֵינֶיךָ."
ההבטחה הראשונה ברורה אנכי ארד עמך מצריימה ואנכי אעלך גם עלה, אך מה פירוש ההבטחה השנייה, ויוסף ישית ידו על-עיניך, מדוע יוסף ולא בן אחר, מדוע על העינים ולא על מקום אחר, ומדוע דווקא ידו ולא איבר אחר?
ויש לומר כי עיני האדם מסמלות את העולם הזה, הדואלי, הכלול מטוב ורע, הדואליזם הגורס שכל דבר ניתן להבין מהיפוכו, החושך הוא העדר של אור, הקור הוא העדר של חום, היובש הוא העדר של לחות, הלילה הוא ההעדר של היום, וכאשר מבטיח האלהים ליעקב שיוסף ישית ידו על עיניו, הכוונה היא שהוא מבטיח לו שיוסף יכסה את עיניו, הרואות את הדואליזם של העולם הזה הכלול מטוב ורע, ובכך יבטל את שליטת עץ הדעת בו, כדי שיוכל להכנס לעולם הבא במצב של אַיִן, במצב של אחד, כעץ חיים השתול על פלגי מים.
ומדוע יוסף ולא בן אחר, וניתן לומר כי יוסף מלשון מאסף וסוף, הכוח המאסף אשר שם סוף לעולם הזה, לכן בקשה רחל יוסף ה' לי בן אחר, בן לעולם הבא, ונולד דוד (רמח"ל, אדיר במרום ע' שנ) כי רק יוסף יכול לתחום את העולם הזה, לכן מבטיח לו האלהים כי בעל היכולת הוא יוסף יקיים את ההבטחה, ומילת ידו עולה כ' שהיא מסמלת את הכתר, כלומר בזה שיוסף ישית ידו על עיני יעקב, הוא מבטל את ראיית העין ומעביר את אביו לתחום האין, הוא האינסוף היא ספירת כתר.
שבת שלום לכולם הצלחה וברכה