שלום לכולם,
במגילת קהלת (ה' ז') המיוחסת לשלמה המלך מופיע הפסוק הבא: "כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם", לכאורה פסוק סתום, אך אם נקרא את ראשיתו אולי נוכל להבין את סופו. הנה לשון הפסוק, "אִם עֹשֶׁק רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק תִּרְאֶה בַמְּדִינָה, אַל תִּתְמַהּ עַל הַחֵפֶץ, כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם".
כלומר אם אנו עדים במהלך היום לעושק של עניים, של הצדק והמשפט, לא נתמה על החפץ, כלומר על מהות העניין, היות שיש סיבה עליונה נסתרת המפעילה את המערכת, והיא הגורמת לה להראות כפי שהיא נראית. לומר הנעלם והנשגב הוא זה אשר מפעיל את הנגלה.
אך היות שאנו אוהבים להסביר את הרעיונות המובאים בתנ"ך כאוחזים בשם הוי"ה ברוך הוא, כי הוא מהות תורת הסוד נבהיר את הדברים באופן הבא: הנה נצבות אותיות שם בן ד' כנגד ד' עולמות: י' דשם הוי"ה כנגד עולם אצילות, ה' ראשונה דשם הוי"ה כנגד עולם הבריאה, ו' כנגד עולם יצירה, ואות ה' אחרונה כנגד עולם עשייה. או כנגד ד' ספירות: י' משם הוי"ה כנגד חכמה, ה' ראשונה כנגד בינה, ו' כנגד תפארת, ואות ה' אחרונה משם הוי"ה כנגד מלכות.
לפיכך ניתן לפרש את מאמר קהלת באופן הבא: גבוה מעל גבוה שומר, הוא עולם יצירה השומר על עולם עשייה, שהוא גבוה ממנו, וגבוהים עליהם אלו עולמות אצילות ובריאה. ואם לדבר בלשון הספירות ניתן לומר גבוה מעל גבוה שומר הוא ספירת תפארת השומר על ספירת מלכות, וגבוהים (השומרים) עליהם אלו הם ספירות חכמה ובינה, או אותיות י"ה משם הוי"ה.
מקור: רבי משה דוד ואלי על ספר קהלת
כל טוב הצלחה וברכה