מהו שורשה הרוחני של האמונה הרווחת בין הספנים שלא לשרוק על הסיפון בלב ים

מדוע לא שורקים בלב ים, תמונה Greg McMullin

סיפר אחד המשתתפים בקורס חובלים של חיל הים, כי בקרב חניכי הקורס קיים מנהג ותיק, האוסר שריקה על הסיפון. השריקה על הסיפון מעוררת את אל-הים, ומחוללת סערות, כך הסביר החניך. מה מקור האמונה הזאת הבאה לידי ביטוי בפועל בקרב אנשי חיל הים, והספנים בכלל.

כאשר נתבונן באותיות האלף-בית העברי נוכל לראות כ"ב אותיות. כאשר אנו קוראים את האותיות כסדרן, אנו אומרים; אלף, בית, גימל, דלת, וכו'. כלומר אנו קוראים אותן באורח ישר. מצב זה מכונה בשפת הקבלה, מצב של פנים, או ברכה, כי כל האותיות נקראות לפי הסדר, הראשונה היא האות אלף, המייצגת את אלופו של עולם, אחריה האות ב', בה נברא העולם וכו'.

כאשר אנו קוראים את אותיות האלף-בית העברי שלא כסדרן, כלומר מהסוף להתחלה, אנו מכנים למצב זה בשם אחוריים, מצב לא חיובי (יש האומרים קללה). נסביר מעט את הדברים, האות האלף היא הזכה ביותר מבין אותיות האלף בית, והאות ת' היא העבה ביותר או הגסה ביותר, מבין אותיות האלף בית. כעת אם נתבונן במילה שרק, נוכל לראות כי בזו אחר זו, מופיעות אותיות האלף בית מהסוף להתחלה, ש', ר', ק'. כלומר, הפועל שרק נכתב באמצעות אותיות הכתובות במצב של אחורים, במצב לא חיובי.

נמצא בשעה בה אנו שורקים, אנו מחזירים אות האותיות למצב של אחוריים, באנגלית נקרא המונח rewind. פעם היתה זו דרך לטעון את השעונים האנאלוגיים. מצב של אחוריים, הוא מצב של ריבוי כלים בשפת הקבלה, מצב של חושך הסתרה וסערה, גם המונח באנגלית re-wind, מעיד על כך, שהוא גורם לרוח לשוב ולחולל סערות.

זה המצב על המים, או בלב ים. על היבשה הסיפור הוא הפוך, השריקה היא בעצם קשירה וחיבור בין אנשים כמו ששר אריק איינשטיין השריקה של התנועה. 

כל טוב וספירת עומר נעימה לכל