מהו שורשה הרוחני של ספירת הבינה, זהר פרשת בהר

בס"ד

הסנה בוער באש ואיננו אכל

הסנה בוער באש והסנה איננו אכל

על שורשה הרוחני של ספירת בינה, מספר לנו זהר פרשת בהר אות כ' וזו לשונו:

כ) דסליקת בהון אהיה, דאיהי בינה, שנת היובל, איהי אהיה אשר אהיה, תרין זמנין אהיה חושבן מ״ב, ותמניא אתוון בהון חמשין. דבהון פקודא לחשוב שנת היובל. וביה פקודא לחזור לאחזתו ביובל, בשנת היובל הזאת תשובו וגו'. כל חד יחזור ביה לדרגא דיליה, דנשמתיה אחיזא מתמן, כמה דאוקמוה והרוח תשוב אל האלהים וגו'.

באור הסולם של הרבי יהודה לייב אשלג זצוק"ל, באדיבות אתר אור הסולם:

... השם אהיה, שהיא בינה, שנת היובל, היא, בינה, נקראת אהיה אשר אהיה, שהם ב׳ פעמים אהיה, שכל א׳ בגימטריא כ״א, הם בחשבון מ״ב, ועם שמונה אותיות, שבב׳ אהיה, יש בהם חמשים. שבהם המצוה לחשוב שנת היובל. ובו המצוה לחזור למדרגתו שנשמתו נאחזת משם. כמו שהעמדנה תשובו וגו'. שפירושו, כל אחד ואחד יחזור לאחזתו ביובל. שכתוב, בשנת היובל הזאת והרוח תשוב אל האלקים וגו'. דהיינו בינה הנקראת הויה בניקוד אלקים.

הרחבת הדברים: השם אהיה, מופיע בספר שמות ג' י"ד, במעמד הסנה הבוער, כאשר משה מבקש מה' לדעת בשם מי הוא מצווה להוציא את ישראל ממצרים, וה' משיב: "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה".

מסביר רעיא מהימנא בזהר פרשת בהר, כי שם אהיה מיוחס לספירת בינה, לפי החישוב הבא: בפסוק "אהיה אשר אהיה", מופיע שם אהיה ב' פעמים, גימטריה של שם אהיה הוא כ"א, וב' פעמים כ"א (כי בפסוק כתוב אהיה אשר אהיה), הרי מ"ב, ועם שמונה אותיות, כי כל שם אהיה כלול מארבע אותיות, וביחד הרי שמונה אותיות, וכאשר נחבר גימטריה של ב' פעמים שם אהיה, שהוא מ"ב, עם שמונה אותיות של ב' פעמים שם אהיה, נקבל חמישים. שבהם המצוה לחשוב שנת היובל, ובו המצוה לחזור למדרגתו שנשמתו נאחזת משם. כמו שהעמדנה תשובו וגו'. שפירושו, כל אחד ואחד יחזור לאחזתו ביובל. שכתוב, בשנת היובל הזאת והרוח תשוב אל האלקים וגו'. דהיינו בינה הנקראת הויה בניקוד אלקים.

כאן מחבר רעיא מהימנא ב' פסוקים יחדיו לכלל אחד, הפסוק האחד הוא מפרשת בהר, "בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו", והפסוק הב' הוא והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה (קהלת י"ב ז) כאשר מקום החיבור בין שני הפסוקים הוא תשובו, בכך יוצר הזהר מעבר (סינפסה) חדש(ה) ואומר "בשנת היובל הזאת, כלומר בשנת החמישים היא ספירת בינה, מתרחש מעבר חדש שעניינו והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה, ומבאר בעל הסולם ואומר כי פרושו הפשוט מבחינת הספירות הוא, בינה, הנקראת הויה בניקוד אלקים.

כדי להסביר את דברי בעל הסולם, נתבונן תחילה בדברי קהלת והרוח תשוב אל האלקים, רוח הוא שם הויה והוא ז"א, האלקים גימטריה צ"א או שם הויה אלקים, וכאשר כותב קהלת, והרוח תשוב אל האלקים הכוונה היא כי שם הויה, ישוב אל שם הויה אלקים, כי הוא גבוה ממנו, כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם (קהלת ה' ז') כי שם הויה פשוט הוא בז"א, ושם הויה אלקים הוא בבינה, ובינה גבוהה מז"א.

והיות שכתיבת אותיות אלקים היא צורה של דין, ניתן להמנע ממנו ע"י כתיבת שם הויה בניקוד אלקים, (שהוא חטף סגול, חולם, חיריק) וכאשר כותבים שם הויה ומכוונים בניקוד אלקים, שהניקוד מנהיג את האותיות, הרי שנוצר הצרוף הבא, שם הויה פשוט בניקוד אלקים, והוא שם הויה עם ז' נקודות, (כי חטף סגול הוא ה' נקודות, וחולם נקודה וחיריק נקודה הרי ז' נקודות) באופן שרואים אותיות שם הויה, ומכוונים אל ניקוד שם אלקים, שהן ז' הנקודות, המצביעות על התנועה אך ללא אותיות הדין, וכאשר קוראים את הפסוק והרוח תשוב אל האלקים, הכוונה היא כי שם הויה, ישוב אל שם הויה אלקים שהוא מקורו, ומבחינת הספירות הכוונה היא שז"א שהוא רוח, ובן בכור, ישוב אל אם בנים, היא ספירת בינה.

וכאשר קוראים את הפסוק מפרשת בהר שעניינו הוא "ותשובו איש אל אחוזתו", הכוונה היא כי שם איש רומז על מחזה ומטה שהוא גילוי חכמה, ישוב אל אחוזתו בספירת הבינה, שהיא בחינת חסדים מכוסים, כפי שכתב קהלת, והרוח תשוב אל האלקים, כלומר שהרוח, שהוא שם הויה וז"א, תשוב אל האלקים, אל החסדים המכוסים, שהם מעל לחזה, אל ספירת בינה.

וכאן למעשה מצביע רעיא מהימנא על שני פסוקים ואומר כי הוראתם אחת, והיא כיצד שבות הספירות אל ספירת בינה, בקהלת הוא מצביע על ז"א השב אל ספירת בינה, ובפרשת בהר זו המלכות השבה אל ספירת בינה.

כל טוב לכולם הצלחה וברכה