בס"ד
שלום וברכה לכל בית ישראל,
שורשי יכולת העמידה של עם ישראל בגזירות ההשמד שנחתו עליו לאורך ולרוחב ההיסטוריה, נעוצים במאבקו של יעקב אבינו עם שרו של עשו במעבר יבוק.
נחל יבוק כשורש לגבורת האמונה על גזרות ההשמד, תמונה ויקיפדיה
לאחר שהות של עשרים שנים בבית לבן, חוזר יעקב אבינו עם ארבעת נשותיו וי"א בניו וביתו דינה, אל ארץ ישראל. בדרכם ארצה עוברים יעקב ובני ביתו את נחל יבוק. לאחר שמעביר יעקב את בני ביתו לעברו המערבי של הנחל (ארץ ישראל) הוא נותר בעברו המזרחי של הנחל, שם נאבק עימו שרו של עשו, אשר נוגע בכף ירך יעקב, וכתוצאה ממגע זה, נותר יעקב צולע על ירכו.
אומר האר"י הקדוש, כי ירכיים, הן תומכי התורה (תרין סומכי קשוט, פתח אליהו) כי התורה נקראת אמת, ויש לה שני תומכים, ב' ירכין נצח והוד הם תרין (שני) סומכי (תומכי) קשוט (תורה). וברגע שנגע של שרו עשו בירך של יעקב, הוא פגע למעשה בכל תומכי התורה, שהם למעשה יוצאי חלציו של יעקב, י"א בניו וביתו דינה. כל אלו נפגעו בתגובת שרשרת כתוצאה מפגיעת שרו של עשו בירך יעקב אביהם, כאשר עומק הפגיעה יבוא לידי באופן עמוק בסיפור שכם (מעשה דינה) ובמכירת יוסף.
נמצא שפגיעת שרו של עשו פגעה בי"ג אנשים שהם: יעקב, י"א בניו וביתו דינה. בילד אחד, שטרם נולד, לא הצליח לפגוע שרו של עשו, באשר היה מעובר במעי אימו, הוא בנימין. היות שרחל המעוברת כבר היתה על אדמת ארץ ישראל, בשעה שנאבק אישהּ, עם שרו של עשו, הרי היתה היא ועוברה, מוגנים מפני פגיעת השר.
וכך נמצא כי אותו עובר שנולד בדרך אפרת היא בית לחם, קיבל את שמו, בנימין, מאביו, על שם המקום בו נולד, בן (ארץ) ימין היא ארץ ישראל, והיות שהיה הנפש הי"ד הכרוכה באביו יעקב, בה לא הצליח לפגוע שרו של עשו, כי היה מעובר ברחם אימו, רחל, היא שושנת יעקב, ברך אותו משה רבינו בברכה "יְדִיד יְהֹוָה יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם".
והיות שהתורה הנביאים והכתובים נדרשים באדם אחד, הרי שמרדכי ואסתר הם בני בנימין שבי, כלומר הם בניה של ארץ ישראל, היא בחינת האמונה שבי הנקראת ימין, וברכתו של משה אבי הנביאים שבי נחה עליהם, ולכן לא יכול איש, גם לא שרו של עשו לפגוע בהם. וכאשר יוכל כל אחד ואחת מאתנו לחבור לאותה נקודה פנימית של שבט בנימין, שהיה מעובר בשושנת יעקב, היא רחל, היא אסתר, הרי שמובטחת לו הצלחה וברכה בכל דרכיו.
פורים שמח לכל