מהו שנאמר בחזון המרכבה של יחזקאל ורגליהם רגל ישרה, זהר פרשת פנחס

זהר פנחס אות שעח) וכף רגליהם ככף רגל עגל, בחיבורא דהאי סטרא. ולית לון אצבען לתתא, בגין דאצבען לתתא אחזיין חילין אחרנין, בדיוקנא אוחרא. וע״ד ב״נ אחזי באצבען חילין אחרנין לעילא בידין, וחילין אחרנין לתתא ברגלין. ואלין לא רשימין בגוייהו חילין אחרנין דסטר אחרא, וע״ד אקרו רגל ישרה, דסתים לסטרא דא, ואינון כף אחת.

באור הסולם אות שעח) וכף רגליהם ככף רגל עגל: היינו בחבור של אותו הצד, של קו שמאל, כי פני שור הוא מהשמאל. ואין להן אצבעות למטה, ברגלים, משום שהאצבעות למטה מראות כחות אחרים בצורה אחרת. וע״כ אצבעות האדם, מראות על כחות אחרים למעלה בידים, ומראות על כחות אחרים למטה ברגלים. ואלו, רגלי החיות, אין רשומים בתוכם כחות אחרים של הצד האחר. וע״כ נקראות רגל ישרה. הסותמת לצד הזה. והן כף אחת. ע״כ אומר וכף רגליהם.

פירוש. כי התחלקות האצבעות מורה על התחלקות הצדדים לימין ולשמאל, וכיון שרגלי החיות נשמרות להיות תמיד מחוברות בקו האמצעי ביושר, בלי הטיה לימין או לשמאל, כנ״ל. ע״כ אין להן אצבעות ברגליהן. וז״ש, וכף רגליהם ככף רגל עגל, אין הפירוש שצד שמאל נראה בהם, כי עגל הוא שמאל, בסו״ה ופני שור מהשמאל, אלא הפירוש הוא, בחבורא דהאי סטרא, שבהיותן בקו האמצעי ביושר, יש בהן חיבור מרגל עגל, כי קו האמצעי הוא חיבור של ימין ושמאל ביחד. ולא מקו שמאל בלבדו. וז״ש, ולית לון אצבען לתתא בגין דאצבען לתתא אחזיין חילין אחרנין בדיוקנא אוחרא, דהיינו שמראים על ימין ושמאל, שמתחלקים זה מזה, שהיא צורה אחרת ממה שימין ושמאל הם בחבור ביחד בקו האמצעי, כי אז יש כח יניקה לס״א. וכן ברגלי האדם יש כח אחיזה לס״א, וז״ש, וע״ד ב״נ אחזו באצבען וכו', כי אצבעות הידים מראות על כחות חסד וגבורה, שאין אחיזה לס״א בהיותן למעלה מחזה. ואצבעות הרגלים מראות על כחות נצח והוד, שיש בהן אחיזה לס״א בהיותן למטה מחזה. וז״ש, ואלין לא רשומין בגווייהו חילין אחרנין דסטר אחרא,שברגלי החיות אין כחות אחרים של צד השמאל רשומים בהם, משום שאין בהן אצבעות. המראות על התחלקות ימין ושמאל, אלא הן מחוברות יחד בקו האמצעי. וז״ש, וע״ד אקרי רגל ישרה דסתים לסטרא דא, שע״כ נקראים רגל ישרה משום שסותמים את צד השמאל, ע״י חבורו בקו האמצעי, שצד השמאל אינו ניכר שם. ואינון כף אחת דהיינו בבחינת קו האמצעי בלבד.

הרחבת הדברים: קיום של אצבעות באופן כללי מורה על התחלקות הצדדים, ימין ושמאל, מנין לומדים אנו את הדברים? מן הפסוק אראה שמיך מעשה אצבעותיך (תהלים ח' ד') ואיך לומדים הבחנה זו מן הפסוק הנ"ל, היות ששמים הוא נוטריקון אש ומים, והם תולדה של מעשה אצבעות ה' אנו לומדים כי לאצבעות ה' יש ב' אבחנות, מים ואש, חסד וגבורה, ימין ושמאל.

וכיון שרגלי החיות (קודש) שהן ספירות חסד גבורה ות"ת, נשמרות להיות תמיד מחוברות בקו האמצעי ביושר, בלי הטיה לימין או לשמאל, כנ״ל. ע״כ אין להן אצבעות ברגליהן. כי יושר וקו אמצעי עניינו להשפיע, לכן לחיות אין אצבעות ברגליים, כי אצבעות מורות על חלוקה הבאה בגין קבלה.

וז״ש, וכף רגליהם ככף רגל עגל, אין הפירוש שצד שמאל נראה בהם, כי עגל הוא שמאל תולדה של השור, בסו״ה ופני שור מהשמאל, אלא הפירוש הוא, בחבורא דהאי סטרא, שבהיותן בקו האמצעי ביושר, (כי שור הוא גם אותיות יושר) יש בהן חיבור מרגל עגל, כי קו האמצעי הוא חיבור של ימין ושמאל ביחד. ולא מקו שמאל בלבדו. וז״ש, ולית לון אצבען לתתא בגין דאצבען לתתא אחזיין חילין אחרנין בדיוקנא אוחרא, כלומר לחיות הקדושות שהן ספירות חסד גבורה ות"ת אין להן אצבעות למטה, האוחזות כוחות אחרים בדיוקן אחר, דהיינו שמראים על ימין ושמאל, שמתחלקים זה מזה, שהיא צורה אחרת ממה שימין ושמאל הם בחבור ביחד בקו האמצעי, כי אז יש כח יניקה לס״א (כלומר במצב האצבעות).

וזה שכתוב, וע״ד ב״נ אחזו באצבען וכו', בני אדם אוחזים באצבעות, כי אצבעות הידים מראות על כחות חסד וגבורה, שאין אחיזה לס״א בהיותן למעלה מחזה, שהוא השפעה וחסדים מכוסים, ואצבעות הרגלים מראות על כחות נצח והוד, שיש בהן אחיזה לס״א בהיותן למטה מחזה, שהוא קבלה וחסדים מגולים וזה שכתוב, ואלין (ובאלו, רגלי החיות, להבדיל מרגלי אדם) לא רשומין (לא רשומים) בגווייהו (בפנימיותם) חילין אחרנין דסטר אחרא (כוחות אחרים של הצד האחר), שברגלי החיות אין כחות אחרים של צד השמאל רשומים בהם, משום שאין בהן אצבעות. המראות על התחלקות ימין ושמאל, אלא הן מחוברות יחד בקו האמצעי. וזה שכתוב, וע״ד אקרי רגל ישרה דסתים לסטרא דא, שעל כן נקראים רגל ישרה משום שסותמים את צד השמאל, ע״י חבורו בקו האמצעי, שצד השמאל אינו ניכר שם. ואינון כף אחת דהיינו בבחינת קו האמצעי בלבד.

כל טוב לכולם הצלחה וברכה