שיעור מפי הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א על השיר עוד לא אכלנו עוד לא שתינו,
הרב'ה זצ"ל (הרב ברוך שלום הלוי אשלג) היה מפרש שכתוב "אכלו רעים שתו ושכרו דודים" ענין של אכילה הוא בחינת אמונה, ענין של שתייה שתיית יין, יינה של תורה, יין המשומר בענביו זה אור מושכלות התורה, חכמת התורה, אור התגלות השם, זה נקרא שתייה. "אכלו רעים" בחינת אבא ואמא עלאין שהם בזווגיהו תדיר מבחינת חסדים ואמונה, מה שאין כן "שתו ושכרו דודים" שהם בחינת זו"ן, שהם צריכים לחכמה דווקא.
יכולים לשיר את השיר הזה גם על הכוונה הזו גם כן, "עוד לא אכלנו עוד לא שתינו" זאת אומרת עוד לא השגנו בחינת אכילה בחינת אמונה, וגם עוד לא השגנו בחינת שתייה, שהוא בחינת יינה של תורה. אז באמת יכול אדם לבוא ולצעוק לקב"ה "עוד לא אכלנו עוד לא שתינו יבש לנו בגרון", אנו מרגישים את עצמינו בבחינת גר, גרון, בבחינת גר הייתי בארץ נוכריה, בתוך הגרות הזאת יבש, למה יבש, בגלל שחסר לנו אכילה ושתייה רוחניים, במקום אכילה ושתייה הזאת.
היות ואדם יושב וצועק, צועק בפנים שחסר לו תענוגים בחיים, התענוגים בהמיים, זה נקרא גרון בחינת גרות, לפעמים הוא מפרש גרון מבחינת גרעונות, כמו אדם שנמצא בגרעון, אדם גרוע יבש לו בתוך הגרוע הזה יבש לו שמה.
למה יבש? פשוט, פעם אני זוכר הייתי בישיבה, בבני ברק דווקא, נכנסתי לבית מדרש של הישיבה מצאתי שם סוס, בתוך הבית מדרש היה סוס, הוא עמד ליד הסטנדר והתפלל. לא פחות ולא יותר. אתה שואל אותי איך זה יכול להיות? זה מייסעס (מעשה) שהיה. הישיבה הזאת היתה בקרית הרצל בסוף, סוף בני ברק על יד השדות, ושמה יש סוסים, כן. אז נכנסתי לבית המדרש ומצאתי סוס בתוך הישיבה, בתוך הבית מדרש עמד שמה ליד הסטנדר והסתכל בתוך הסידור ככה.
אז חשבתי לעצמי, אני נזכר בזה תמיד, כמו שסוס לא יכול להנות בבית מדרש, לא יכול להנות מזה, הוא צריך את המזון שלו, כך גם אדם לא יכול להנות באורווה, כל אחד צריך את המזון שלו. הסוס מה יכול להנות שם? יכול לאכול סידורים? מה יעשה שם? אז כמו שהסוס לא יכול להנות שמה, בבית המדרש, אז גם אדם לא יכול להנות באורווה, אז ככה חשבתי לעצמי, אם אדם מנסה לקבל מזונות ממה שסוסים נהנים יכול להיות על הרגע כמו שאומרים טעים לו קצת על הלשון. אבל בכללות יבש שלנו בגרון. בתוך הגרות הזאת יבש. אדם לא יכול להשיג מזה שום שמחה ושום תענוג בחיים שלו.
מפני שאי אפשר להזין את הנשמה במזון של בהמות.
עוד לא אכלנו / מלים ולחן : עממי יידיש
עוֹד לֹא אָכַלְנוּ
עוֹד לֹא שָׁתִינוּ
יָבֵשׁ לָנוּ בַּגָּרוֹן!
הָבוּ לָנוּ מַשְׁקֶה
מיט אַ ביסל קאַשקע
אָז נָרִיעַ וְנָרֹן!
הנה השיר
כל טוב ברכה והצלחה