שלום וברכה לכולם,
בפרשת חוקת מוזכר שמו של נחל ארנון, כמקום בו עוברים בני ישראל במסעם לארץ המובטחת. היות שכל התורה כולה היא שם אחד קדוש (זהר פרשת שמיני אות א'), מה פירוש השם ארנון בנפש האדם פנימה, על מה הוא מרמז? ומדוע הוא נבחן לגבול בין מואב ובין האמורי?
נתבונן בזהר פרשת בשלח אות רנה, ונקרא את באור הסולם שכתב הרבי יהודה לייב אשלג זצוק"ל,
רנה) ואת הנחלים ארנון, ועם נחלייא דאשתכחו ואתנגידו לגביה, מההוא אתר עלאה, דאקרי ארנון מאי ארנון. זווגא עלאה דחביבותא, דלא מתפרשאן לעלמין, כמה דאת אמר ונהר יוצא מעדן. ובדא, משתרשן שרשוי, ואתרביאו ענפיו, לאושטא קרבוי בכל אתר, לאושטא חילין וגבוראן, ולאתחזאה שולטנא רבא ויקירא דכלא.
באור סולם אות רנה) ואת הנחלים ארנון: פירושו, ועם הנחלים שנמצאו ונמשכו לו, אל המלכות, שה"ס ואת והב בסופה, ממקום ההוא העליון, שנקרא ארנון. מהו ארנון. הוא זווג עליון של אהבה, שאינו נפרד לעולם, שהם זווג או"א עלאין, וכמו שאתה אומר, ונהר יוצא מעדן, שנהר היא בינה ועדן הוא חכמה, המכונים או"א. כי ארנון, הוא אותיות אור נון, דהיינו האור של נון שערי בינה. ובזה משתרשים שרשיו ומתגדלים ענפיו, של המלכות, לעשות מלחמות בכל מקום, ולעשות כחות וגבורות. ולהראות ממשלה גדולה ויקרה מכל.
הרחבת הדברים: הזהר עוסק כאן בפסוק מפרשת חוקת ספר במדבר פרק כ"א פסוק י"ד, "אֶת-וָהֵב בְּסוּפָה, וְאֶת-הַנְּחָלִים אַרְנוֹן", ומסביר כי ארנון הוא מקום עליון שממנו נמשכים ויוצאים נחלים אל (ספירת) המלכות, ומהו ארנון? ארנון הוא זיווג עליון של אהבה, שאינו נפרד לעולם, שהם זיווג אבא ואמא עילאין (חכמה ובינה), ומקביל הזהר הק' את הפסוק "ואת הנחלים ארנון", לפסוק "ונהר יוצא מעדן", וכפי שבפסוק ונהר יוצא מעדן, נהר היא ספירת בינה היוצא מעדן הוא ספירת חכמה, המכונים אבא ואמא עילאין, כך ניתן לקרוא את הפסוק "ואת הנחלים ארנון", כי ארנון אותיות אור נון, כאשר אור הוא ספירת חכמה ו-נון היא בינה, כי אבא ואמא שהם חכמה ובינה, הם תרין רעין דלא מתפרשין לעלמין (זהר משפטים אות פג), ובזה משתרשים שרשיו ומתגדלים ענפיו, של המלכות, לעשות מלחמות בכל מקום, ולעשות כחות וגבורות. ולהראות ממשלה גדולה ויקרה מכל.
כל טוב לכולם הצלחה וברכה