מסת נדבת ידך תרגומו יד מחסורו, כמסת חוסריניה, ויאמר הכתוב לפי ספוק נדיבות הלב שבך, ולפי הברכה והעושר שיש לך תתן, ולכך הושמה מלת תתן באמצע בין מסת נדבת ידך ובין כאשר יברכך ה' אלהיך, כלומר לפי נדיבתך ועשרך תביא קרבנות של שלמים ותקדיש על שלחנך קרואים. ונראה שאינו דבק עם חג השבועות לה' אלהיך אבל הוא ענין אדם צדקה ויקדיש קרואים לפי נדיבותו ולפי עשרו. אבל גלה זה בכאן בחג השבועות מפני שהפסח זמנו שבעת ימים, והסכות כמו כן שבעת ימים, אבל שבועות שאינו אלא יום אחד הייתי סבור החומר בו כל כך כמו בשאר המועדים , לכך הודיענו בו החיוב שאין להקל בו במצות הצדקה שהרי שוה הוא לשאר המועדים וחמור כמותם, ואע"פ שאינו אלא יום אחד.
והקרואים האלה הם הלוי והגר והיתום והאלמנה, וגר זה אינו אמור אלא בגר צדק שהוא בן ברית, ומה לוי בן ברית אף הגר בן ברית. ודרשו חז"ל ארבעה שלי כנגד ארבעה שלך, ארבעה שלי הלוי והגר והיתום והאלמנה, ארבעה שלך בנך ובתך ועבדך ואמתך, אמר הקב"ה אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך.
וזהו שאמר ושמחת לפני ה' אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך .
