בס"ד
וכה נאמר ליהושע, "עֲשֵׂה לְךָ, חַרְבוֹת צֻרִים; וְשׁוּב מֹל אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שֵׁנִית"
ויש לשאול מהו לך? ומדוע כותבת התורה לשון רבים חַרְבוֹת צֻרִים? וכי אבן צור אחת אינה מספקת? שכן צפורה אשת משה מלה את הבן במלון במדבר ככתוב "וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר, וַתִּכְרֹת אֶת-עָרְלַת בְּנָהּ" (שמות ד כ"ה). מה עניין רבוי הכלים בספר יהושע? והרי משה המובחר שביצורים לפי האריז"ל קיים את מצוות התורה ומל את העם היוצאים ממצרים, שנאמר "וכל ערל לא יאכל בו", אם כן מה נצטווה לתקן יהושע? שנכתב וְשׁוּב מֹל אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שֵׁנִית"?
לךָ בגימטריה, הוא חמישים היא אות נ' המרמזת לשער החמישים הוא בינה. לךָ, רוצה לומר הכתוב, לבן-נון, מיהו בן-נון? משיב מזמור מעוז צור, "בני-בינה ימי-שמונה". בן-נון או בני-בינה, הם אלו שעברו שמונה ימים, בחינת שמונה הארות מספירת מלכות לספירת בינה.
הכתוב כותב חרבות צורים ומשתמש בעקרון של שווי הצורה כדי לרפא את עם ישראל מחרפת מצרים. מהי חרפת מצרים, שכן השם מצרים מרמז על שם עצם זוגי, כגון : עיניים, משקפיים, אופניים. על מה מרמז שם העצם מצרים? אומר הרב גוטליב שליט"א, פעמיים מֵי-צָר, פעם אחת כנגד צרות העין, ופעם שנייה כנגד צרות הלב, זה נקרא מצרַיִם. כעת איך מרפאים את העם הסובב ארבעים שנה במדבר מגלות מצרים, שכן את הגלות הוא נושא בתוכו?
על ידי פסוק בישעיהו סט ג, שנאמר, "בְּכָל צָרָתָם לא [לוֹ] צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם". קריא קורא בכל צרתם לו צר, למה הכוונה? צר לו לקב"ה על צרות הלב וצרות העין של עם ישראל, לכן תקן להם מילה ופריעה, בעקרון של שווי הצורה, דומה בדומה ירפא, באמצעות חרבות צורים, חרב הצור האחת כנגד צרות הלב, וחרב הצור השניה כנגד צרות העין. וזה סוד חרבות צורים. לכן יכול לומר יהושע, "הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא גִּלְגָּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה".
מדוע קרא שם המקום גלגל? כנגד שני גלויים : גלוי אחד כנגד צרות הלב, הוא גילוי הלב שאומר יחזקאל, "ונתתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבכם והסירותי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר" גלוי שני כנגד צרות העין שאומר תהלים קיט, "גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ", ושתי הצרויות האלו כנגד מצרים. לכן קרא שם המקום גלגל, גל את צרוּת הלב, וגל את צרוּת העין, וגלגל את חרפת מצרים.
חודש שבט מבורך לכל בית ישראל