זהר פרשת אמור
אנו בשיעורנו בספר הזה"ק בפרשת "אמור", אנו מתמקדים בבאור הסולם שחיבר רבי יהודה הלוי אשלג זכר צדיק וקדוש לברכה, למי שיש ספרים מוזמן לפתוח.
"ויאמר ה' אל משה, דבר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם, לנפש לא יטמא בעמיו", כאן מדובר על איסור לכהנים להטמא למתים, אמר רבי יוסי מהו הטעם, מדוע לכהנים אסור להטמא למתים, זהו כנגד זה שכתוב למעלה, בפרשה הקודמת, ואיש או אישה כי יהיה בהם אוב או ידעוני, מות יומת. אוב או ידעונים הם כשפים והסמיך אליהם, אליו הכתוב, אמור אל הכהנים, מדוע יש את הסמיכות הזאת, מה הקשר בין אסור של אוב או ידעוני לבין האזהרה הזאת לכהנים שלא יטמאו למת, עונה רבי יוסי, כיון שהזהיר את ישראל שיקדשו עצמם בכל, זאת אומרת שעם ישראל צריכים להתרחק מכל מיני דברים, אנשים, מצבים, שאינם עולים בקנה אחד עם הדרך הישרה של היהדות, כיוון שהזהיר את ישראל שיקדשו עצמם בכל, הזהיר גם לכהנים שיקדשו עצמם.
ומאין לנו ללוים, כי כתוב דבר אל הלוים, ואמרת אלהם. כדי שימצאו כולם צדיקים קדושים טהורים. מי זה כולם, הכהנים הלוים והישראלי, צדיקים קדושים וטהורים פרושו של דבר, שמי שהולך ע"פ דרך התורה, דרך התורה הקב"ה נתן לאדם בכדי שיברור לעצמו, יברר לעצמו, את הדרך הישרה והנכונה לחיות בצורה מאוזנת מכל האופנים ובכל העניינים.
אות ב) אמור אל הכהנים בני אהרון, שואל רבי יוסי, מהו הטעם שכתוב כאן בני אהרון, וכי איני יודע שהם שבני אהרון, הרי ברור, ידוע ומפורסם בתורה שהכהנים הם בניו של אהרון הכהן, אם כן מדוע התורה צריכה לציין את זה, אמור אל הכהנים בני אהרון ומשיב, אלא בני אהרון מלמדנו ולא בני לוי, הדיוק הוא דווקא בני אהרון, ולא בני לוי, מה ההבדל, כי אהרון הוא התחלה לכל כהני העולם, כי בו בחר הקב"ה מכל כדי לעושת שלום בעולם, ומשום שדרכיו של אהרון העלו אותו לזה, כי כל ימיו של אהרון היה משתדל להרבות שלום בעולם, ומשום שדרכיו כך, העלהו הקב"ה לכהונה שיכניס שלום בפמליה של מעלה, כי ע"י העבודה שלו, הוא גורם זיווג קודשא בריך הוא ושכינתו ונעשה שלום בכל העולמות, ולכן כתוב אמור אל הכהנים בני אהרון, להדגיש שהכהנים הם בני אהרון, בגלל שאהרון אוהב שלום, ורודף שלום הוא זה שגורם לחיבור הקב"ה וכלל ישראל.
לפי פשט הדברים ידוע שאהרון היה משתדל לעשות שלום בין איש לאשתו, בין אדם לחברו, בזמן שעם ישראל לא חי בשלום בתוך עצמו, אז הקב"ה איננו מחובר עם כלל ישראל, והסיבה היא פשוטה, כיון שהקב"ה הוא טוב ומיטיב ואין במציאות האלוקית ענין של אהבה עצמית, ענין של אגו, אלא הקב"ה הוא הישות המוגדרת כטוב המוחלט, כל כולו אהבה ורצון רק לתת, ממילא כאשר אין שלום בין אנשים, או בין איש לאשתו, או בין אדם לחברו, מדוע אין שלום, מפני שכל אחד חושב רק על עצמו, ברור שאם כל אחד יחשיב את השני יותר מאשר את עצמו ויאהב את השני לא תהיינה מחלוקות, לא מריבות ולא מלחמות, אלא מכיון שכל אחד חושב רק על עצמו, כל אחד חושב רק על האינטרסים שלו, מכאן נובעות כל המחלוקות והמלחמות, ולכן אין שלום, ממילא לא יכול להיות החיבור בין הקב"ה לכלל ישראל.
כי אם כלל ישראל חיים בצורה של אהבה עצמית והקב"ה כל כולו הוא אהבת הזולת, ממילא אין השתוות בניהם, ולכן כביכול הקב"ה מושך את עצמו ונעלם ואיננו מורגש, וזוהי הסיבה שאנחנו לא מרגישים את המציאות האלוקית, אנחנו מקבלים את זה בתור דבר נורמלי, בתור דבר טיבעי, אבל אם מעיינים בספרים שחיברו אנשים קדושים, אנשים צדיקים שהשאירו תעוד מהחיים שלהם עצמם, אז רואים שהם חיו עם הקב"ה, מחוברים לחלוטין, כל כך היו מתוקנים באמונה ובאהבת הזולת, עד כדי כך שלא היה צריך הקב"ה להתרחק ולהעלם מהם, והיו מדברים עם הקב"ה כדבר איש אל רעהו, וזה צריך להיות המצב הנכון והנורמלי, ולא המצב שלנו שאנו חיים במציאות חשוכה, שלא מרגישים את הבורא, אפילו באים לבית הכנסת, למקומות קדושים, הרבה פעמים הראש מונח במקומות אחרים. זה מצב של העלמה, כלומר הקב"ה מושך את עצמו כביכול, ואינו ממציא את עצמו, ולא נותן לנו לדעת אותו, להרגיש אותו, להבין אותו, וזה מפני שאין אנו חיים בשלום אחד עם השני.
אם כן זוהי האנטיתיזה לצורת החיים האלוקית, ולכן אומר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד, אנחנו לא יכולים לגור ביחד. זוהי המעלה של אהרון הכהן שלכן מדגיש הפסוק, הכהנים בני אהרון, כדי לומר שצורת החיים של אהרון, שמביא שלום בין כל חלקי עם ישראל, צורת חיים שכל אחד יחשיב את השני ולא את עצמו, היא מביאה לעם ישראל את הדבר היותר יקר, שהוא חיבור הקב"ה וכנסת ישראל, וגם אפשר ללמוד את הדברים באדם אחד, זאת אומרת כאשר אדם אחד חי אך ורק לפי מה שמתאים לו ולא מתחשב בבורא, חושב אך ורק על האינטרס שלו, ולא מה שמתאים לאינטרס האלוקי, אז אם כן כביכול הוא יוצר מצב של מלחמה עם הבורא, מצב של הפכיות, וממילא הקב"ה אינו רוצה להיות מחובר עם אדם, או ען חברה שחיים בצורה כזאת.
הדברים הללו צריכים להוות כמו מצד אחד, נורה אדומה לגבינו, מצד שני לדעת מהו קו אופק שאליו צריך לשאוף, כי זו היא צורת החיים הישראלית הנורמלית, כפי שרוצה הבורא צורת החיים שבה כל אדם מחשיב את זולתו, ומשתדל להיטיב ולגרום נחת רוח לזולתו. אנו מתקרבים אל ל"ג בעומר, יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, עם ישראל מציין את היום הזה, זוהי תופעה מדהימה, כאשר כלל ישראל מציינים את היום הזה, של פטירתו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי שהוא מחבר הזה"ק, אם כן צריכים לזכור ביום הזה, מה זה הזה"ק ומה רבי שמעון בר יוחאי השאיר כאן לכלל ישראל, לא מספיקות כל הפעולות הגשמיות שעושים, מדליקים מדורות ויש שעורכים סעודות לציין את יום פטירתו, ויש שנוסעים למירון לקברו לעלות ולהתפלל שם, אך כל הדברים הללו צריכים להיות מכוונים לנקודה אחת, צריכים לזכור מה אומר רבי שמעון בר יוחאי לכלל ישראל, מהו המסר שלו, מה הוא רוצה להשאיר לכלל ישראל בתור הוראת חיים?
כתוב שבאותו יום שרבי שמעון בר יוחאי רצה להסתלק מן העולם אמר לתלמידיו אני חייב לגלות סודות התורה, שלא גיליתי כל ימי חיי לתועלת כלל ישראל, בכדי שלא אבוא לעולם ההוא עם בושה, כלומר הוא רוצה למצות את המתנה הגדולה שנתן לו הבורא, היכולת לגלות את הסודות העליונים לכלל ישראל, בדרך כלל רבי שמעון בר יוחאי היה אומר ורבי אבא היה כותב את הדברים, כי רבי אבא היה מסוגל לכתוב בצורה כזאת שכל אחד יוכל להוציא מן הכתוב מסקנות לפי רמתו ולפי דרגתו, כך לשון הזה"ק שרבי אבא היה בקיא לכתוב ברזא, כלומר בצורה רזית, סודית, כמו מן כתבי קוד כאלו, שכל אחד יוכל לפענח אותם אך ורק לפי רמתו הרוחנית.
בגלל שרבי שמעון בר יוחאי גילה סודות נפלאים מאוד ביום פטירתו לכן אנחנו מציינים את זה בציון גדול, ולכן יש שעורכים סעודות והתכנסויות ביום הזה, אבל צריכים לזכור היכן צריכה להיות ההתמקדות, ההתמקדות צריכה להיות במסר, איזה מסר רבי שמעון בר יוחאי משאיר לנו לכלל ישראל, נקרא קטע שרבי שמעון אומר מובא בזהר פרשת בהעלותך, כתוב כך, רבי שמעון אמר אות נח, אוי לו לאותו אדם שאומר כי התורה באה לספר סיפורים בפשטות, דברי הדיוט של עשו ולבן וכד', אוי לו לאותו אדם שאומר כי התורה באה לספר סיפורים בפשטות.
כל טוב הצלחה וברכה
המשך שיעור שמע עיונים בזה"ק פרשת "אמור" מאת הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א בדרך בעל הסולם