על הקשר שבין תפילת האדם להתפלת המים

שלום לכולם,

מה הקשר שבין תפילה להתפּלת מים? התפּלת מים פירושה הרחקת המלחים והפרדתם מן המים, באופן בו נותרים המים טובים לשתייה, כך באותו אופן, פועלת תפילת האדם. ע"י התפילה, האדם מפריד את המלחים הנמשלים להרגשת אנוכיותו מן המים, כיצד? הוא מפליל את עצמו, רואה שהוא טעה ושגה, כלומר לא שהמצבים שאליהם היה נתון היו לא טובים, אלא הוא שגה בהחלטות, ברגע שאדם רואה שהוא ה"מלח", שממליח את המים, אלו הם המצבים הניתנים לו בחייו, ובכך הוא גורם להם להיות לא ראויים לשתייה. ובזמן שהוא מרחיק את ה"מלח" היא עצמיותו מן המצבים הללו, הנה כל המצבים הם ראויים וטובים והמים ראויים לשתייה, הם יכולים להחיות אותו ואת כל העולם כולו.

והנה נאמר בחומש "כִּי לֹא הִמְטִיר יְהוָה אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ, וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה" (בראשית ב ה) ואומרים חז"ל כי הכל היה מוכן מתחת לפני הקרקע, כל שניתן במחשבת הבריאה, הכל חכה למוצא פיו של האדם העומד בתפילה כדי שיוכל להתגשם. ומה פירוש ואדם אין, כלומר אין המצאות של אדם שיכול לעבוד את האדמה, כלומר להתפלל עבורה, כדי שתצמיח את כל הפונטיציאל הטמון בה במחשבת הבריאה. ובזמן שהאדם מתפלל הוא מוציא את המלח את הרגשת ה"מלך" שבו, כלומר שהוא המולך על הכל, כלומר את הרגשת אנוכיותו, וברגע שהוא מסיר את אנוכיותו מכל המצבים הכל זורם, המים מתוקים וראויים לשתייה, האדמה ראויה להזרע ולתת פירות.

כל טוב ושבוע טוב מלא אהבה וברכה