על מישורים ישרים בספר בראשית ופירוש רש"י

יער על גדות הירדן, תמונה יעקב שקולניק

יער על גדות הירדן, תמונה יעקב שקולניק

בפרשת לך לך, מתרגם אונקלוס את הפסוק, "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם, בָּאָרֶץ, עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה", (בראשית יב', ו') כך : "וַעֲבַר אַבְרָם, בְּאַרְעָא, עַד אֲתַר שְׁכֶם, עַד מֵישַׁר מוֹרֶה". את הפסוק, "וַיַּרְא אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן", (בראשית יג', י') מתרגם, "וַחֲזָא יָת כָּל מֵישַׁר יַרְדְּנָא", ואת הפסוק "וְלוֹט, יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר", מתרגם, "וְלוֹט, יְתֵיב בְּקִרְוֵי מֵישְׁרָא", ואת הפסוק "עַד אֵיל פָּארָן", מתרגם, " עַד מֵישַׁר פָּארָן".

אומר רש"י על איל פראן, איל פארן: כתרגומו מישור. ואומר אני שאין איל לשון מישור, אלא מישור של פארן איל שמו, ושל ממרא אלוני שמו, ושל ירדן ככר שמו, ושל שטים אבל שמו אבל השטים, וכן בעל גד בעל שמו, וכולם מתורגמין מישור, וכל אחד שמו עליו:

מספר האר"י הקדוש כי אין יותר במציאות מאשר אור וכלי,  כאשר אור אנו מכנים רצון להשפיע, וכלי, אנו מכנים רצון לקבל, בצורה פשוטה נוכל לומר כי האור הוא בחינת זכר הנותן, וכלי הוא בחינת נקבה המקבל.

כפי שמפרש רש"י, המישור הוא הזכר, ככתוב (מלאכי ב' ו'), "בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי", כי מישור הוא קו אמצעי, הוא האור, בבחינת כי טוב, הוא הכוח הפועל, האקטיבי (הכוח הפועל טוב) . מה שאם כן, שמו של המישור הוא המוּטב, הוא הפעוּל. כלומר מקבל את ההטבה. כפי שאנו רואים בגשמיות, כאשר אנו כותבים המחאה, אנו נדרשים למלא את שם המוטב, בשורה הראשונה, שאם לא כן, אם לא נכתוב את שם המוטב, למי יוזרם השפע?

באופן זה מפרש רש"י את הפסוקים, ואומר, כי מישור של פראן, הוא האור המשפיע השפע לשם הנקרא איל, ומישור של ממרא הוא האור המשפיע שפע לשם הנקרא אלון, ומישור של ירדן, הוא האור המשפיע שפע לשם הנקרא ככר, ומישור של שטים הוא האור המשפיע שפע, לשם הנקרא אבל, ומישור של גד, הוא האור המשפיע שפע לשם הנקרא בעל.

וכך למעשה מפרש רש"י את סוד היחוד, שהוא משפיע ומקבל, זכר ונקבה, אור וכלי, ואומר כי כל מישור הוא בחינת משפיע וכל שם הוא בחינת מקבל, וכאשר אנו קוראים את הצרוף של משפיע ומקבל יחדיו אנו גורמים לייחוד בעולמות.

אומר האר"י הקדוש, כי אין יותר במציאות מאשר אור וכלי. וכלל ידוע הוא שהכלי קודם להאור, לכן כתב רש"י, "וכל אחד שמו עליו", לומר כי השם, הוא הכלי, לעולם קודם למילוי, הוא האור המשפיע לו כל טוב. לכן בצרוף איל פראן, מופיע השם איל, שהוא בחינת כלי ומקבל, ואח"כ מופיע המילוי שלו שהוא פראן, וכן בצרוף אלוני ממרא, אלוני הוא בחינת שם, כלי ומקבל, והמילוי שלו הוא ממרא, וכן בצרוף ככר הירדן, ככר הוא שם, בחינת כלי, ומקבל, והמשפיע שלו הוא ירדן, וכן בצרוף אבל שטים, אבל הוא בחינת כלי ומקבל, והמשפיע שלו הוא שיטים, וכן בצרוף בעל גד, בעל הוא בחינת שם ומקבל והמשפיע שלו הוא גד.

כל טוב ברכה והצלחה בלימוד והבנת פירוש רש"י שהוא תנאי הכרחי ללימוד פנימיות התורה