שִׁיר הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה. יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי-טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן

בס"ד

הפסוקים הפותחים את מגילת שיר השירים כותבים, "שִׁיר הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה. יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי-טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן" ,שואל הזוה"ק מהו פיהו? הרי לכאורה היה צריך לכתוב ישקני מנשיקות פיו, כלומר הפה שלו, או פיה לומר הפה שלה, אם כך מהו פיהו?

משיב הזוהר כי פיהו הוא שילוב של שתי מילים: פיו+פיה = פיהו. נשיקה שהיא כלולה מזכר ונקבה יחד, והיא נשיקה שְׁלֵמָה. ועוד מוסיף הזוהר וכותב כי מילת פיהו כוללת אות פּא שהיא אות דגושה בדגש קל ומורה על פה פנימי, ואותיות יהו שהן שלוש אותיות משם הויה.

ומתוך פנימיות הבורא שהיא אות פּא נמשכות שלוש אותיות משם הויה אותיות יהו שהן חיותו ומילואו של האדם, הנמשך מהא תתאה, שהיא אות הא אחרונה משם הויה.