בס"ד
מהו שש מאות אלף? כותבת התורה בחומש במדבר יא כא, "וַיֹּאמֶר, מֹשֶׁה, שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי, הָעָם אֲשֶׁר אָנֹכִי בְּקִרְבּוֹ". מה פירוש הביטוי שש מאות אלף, מלבד המקבילה הידועה לנו כס' ריבוא או שישים ריבוא?
את הביטוי שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף ניתן לקרוא גם כשם עצם, כּלומר, שש (אותיות הבאות בזו אחר זו) מ(ה)אות אָלֶף. שש אותיות הבאות מהאות אלף כסדרן הן א,ב,ג,ד,ה,ו. כאשר נשבץ אותן בצמד מילים נקבל את הביטוי "אוהב גד".
אוהב פירושו נותן.
מהו אם כן גד? על כך משיב תיקוני זהר, ורזא דמלה [וסוד המילה] והמן כזרע גד הוא,(במדבר יא ז) בההוא יו"ד אתעבידת גיד [באותו יו"ד נעשה גיד], ואמאי אתקריאת גד,[ ומדוע נקרא גד?] בגין דאיהי כלילא משבע ספיראן דסלקין לחושבן גד,[מפני שהוא כלול משבע ספירות העולות לחשבון גד, גד עולה בגימטריה שבע] ואמאי אתקריאת מן [ומדוע נקרא מן?] בגין דכלא לא ידעו מה הוא [מפני שהכל לא ידעו מה הוא] דנחית לון קודשא בריך הוא מן דאיהו כזרע גד חוור [שהוריד להם הקב"ה מן שהוא כזרע גד לבן] ועינו כעין הבדלח, דאיהו חוור מסטרא דימינא [שהוא לבן מצד ימין] וטעמו כצפיחית בדבש מסטרא דשמאלא [וטעמו כצפיחית בדבש מצד שמאל], מה הוא, כליל מעשר אתוון דאינון:[כלול מעשר אותיות שהן]:יו"ד ק"א וא"ו ק"א,[שם הויה במילוי אלפין] ודא מנא דאורייתא,[וזה כלי התורה] וסליק לחשבן מ"ה [ועולה לחשבון מ"ה] ולא ידעו מ"ה הוא:
מה, אם כן, מסתתר באמירה הטמירה של משה,"שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי, הָעָם אֲשֶׁר אָנֹכִי בְּקִרְבּוֹ"? שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף הן שש (אותיות) המתפשטות מ(ה)אות אלף, שהן כסדרן א,ב,ג,ד,ה,ו. היוצרות את הביטוי אוהב גד. גד מסביר בעל התיקוני זהר הוא המן, וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח שאכלו ישראל במדבר, ולא ידעו מ"ה הוא, שחושבן מ"ה עולה אדם ועולה שם הויה במילוי אלפין.
אם כך מה פירוש הביטוי אוהב גד? לפי המשוואה שיצר בעל הזהר אוהב גד הוא אוהב ה', ואוהב אדם, ששניהם עולים בחושבן מ"ה.
פירוש נוסף: אנכי, משה, נושא בתוכי פוטנציאל של שש מאות אלף רגלי, כלומר ס' רבוא אוהבי גד: אוהבי ה' ואוהבי אדם. כי רגלי עולה גרם שהוא עצם בעברית. בי, משה, יש פוטנציאל של שישים ריבוא ניצוצות מהארת עצמותו שהיא כלולה מאהבת אדם.
בברכת פסח כשר ושמח לכל בית ישראל.
_
מקור תיקוני זהר דף מא/א דף מא/ב
עיין פרי עץ חיים, שער התפילה פרק ו' [...ובהגיעך לברוך שאמר, עד שתגיע ליוצר, אז תכוין בשם הויה במילוי אלפין הנקרא מ"ה, והוא נשמת עולם היצירה...]