מספרת הגמרא במסכת סנהדרין צ"ח א'
ר' יהושע בן לוי אשכח לאליהו דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי.
רבי יהושע בן לוי מצא לו לאליהו שהיה עומד בפתח מערת רבי שמעון בר יוחאי.
אמר ליה אתינא לעלמא דאתי אמר לו רבי יהושע לאליהו הגענו לעולם הבא ?
אמר ליה אם ירצה אדון הזה
אמר לו אליהו, "אם ירצה אדון הזה"
אמר רבי יהושע בן לוי שנים ראיתי וקול ג' שמעתי
אומר הנביא עמוס, הילכו שניים, יחדיו, בלתי, אם-נועדו.
כאשר אנו רואים שני אנשים הולכים יחדיו, אנו לא רואים מי המחבר בניהם, המחבר כלפינו הוא נסתר, אנו מבחינים רק בתוצאה, לא בסיבה עליה נאמר הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם (פרשת ניצבים).
רבי יהושע בא לבקר במערת רבי שמעון בר יוחאי ומוצא את אליהו ניצב על פתחה של המערה.
היות ואליהו נתפס כמחבר בין שמים לארץ שואל רבי יהושע את אליהו שאלה קונקרטית,
אם אני רואה אותך כאן, אליהו, האם אני נמצא בפתחו של העולם הבא ?
תשובת אליהו, "אם ירצה אדון הזה":
ויש להבין את דברי אליהו המדלג לכאורה על תשובה ישירה לרבי יהושע: הרי בפתחה של המערה נמצאים שניים, רבי יהושע ואליהו, מדוע אם כן נמצא אליהו מדלג בתשובתו לגורם שלישי נסתר, "אם ירצה אדון הזה" ?
מי הוא אותו גורם שלישי שברצונו תלויה ההגעה לעולם הבא ?
ודגלו (דלוגו) עלי אהבה (שיר השירים) אם דיאלוגו של אליהו עלי (מסכת סנהדרין צ"ח א') אהבה, נשתמש באהבה כדי לפתור את המשוואה הבאה.
מכיוון שלאהבה יש תכונה של שווי צורה, נעזר בשווי הצורה לפתור את המשפט.
גימטריה "הזה" היא גימטריה "טוב", ואם כך יש לפרש את דברי אליהו באופן הבא, "אם ירצה אדון הזה", "אם ירצה אדון טוב", ומשמעותו אם ירצה אדון טוב (ומיטיב) אז הגענו לעולם הבא.
מדוע אם כן משליך אליהו את התשובה לפתחו של, "אם ירצה אדון טוב" ?
כאשר נפגשים שניים והם מבינים שיש ייעוד לפגישתם ומייחסים אותה לגורם שלישי נסתר, הבנה זו המייחסת את החיבור לשורש נסתר, היא העולם הבא.
כי העולם הבא הוא נסתר, והעולם הזה הוא גלוי.
כל עוד אנשים מדברים על שניים, אתה ואני, אני ואתה, הם מדברים על הנגלה. בשעה שמצביעים על צד שלישי נסתר, או מכוסה, נמצא שהם מדברים על העולם הבא. לכן תגובת רבי יהושע לדברי אליהו: שניים ראיתי (אליהו, יהושע) וקול ג' שמעתי (הבנתי) שיש קשר (צד ג') המחבר בניהם.
[youtube http://www.youtube.com/watch?v=wSMp8AbfUVQ]