תנורו של עכנאי, האמנם מחלוקת לשם שמים?

contact@pesukim.org

בתמונה: תנורו של עכנאי בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש בה נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל- [email protected]

במסכת בבא מציעא דף נט עמוד ב', מופיעה מחלוקת בין תנאים לגבי טהרתו או טומאתו של תנור חרס. האם תנור חרס שנחתך לחוליות והודבק מחדש באמצעות חול שניתן בין החוליות וטיט שהודבק מבחוץ נחשב לכלי שלם המקבל טומאה, או שנחשב ככלי שבור או כלי אדמה שאינו מקבל טומאה, ולפיכך נשאר בטהרתו.

המחלוקת סובבת על ב' קטבים: אדמה מול חול. רבי אליעזר רואה בתנור משל לאדם, הנוצר מן האדמה. אדמה, מלשון אדמה לעליון, שכל תכליתו של האדם, להיות דומה לעליון, כלומר להיות טוב. לכן פוסק רבי אליעזר כי התנור טהור, שכן תכליתו של התנור (והאדם הנמשל לו) היא בעל מנת להשפיע, תנור האדמה (טבון, אותיות טוב) יכול לאפות לחם, כלומר להשביע את הרעב, שנאמר אם רעב אויבך השבעהו לחם, ורעב נקרא רצון לקבל, ולחם נקרא רצון להשפיע.

החכמים, בלשון רבים, להבדיל מחכם, שהוא כינוי לבורא, מתבוננים בתנור, כבמראה, ורואים בו את עצמם, הם רואיםאת בבואת עצמם, אנשים של חול, הבנויים מח"י חוליות ( של עמוד השדרה). כתוצאה מהסתכלות זו, הם רואים את התנור ואת עצמם ככלי שלם, המנותק מן הבורא, (כמו גרגרי חול נפרדים ובודדים כל אחד בפני עצמו) לכן הם פוסקים כי התנור הוא טמא, כי רואים את התנור ביחס לעצמו, ולא ביחס למקורו או תכליתו.

רבי אליעזר סבר שהתנור הוא טהור, מאחר והוא רואה את יתרונו התכליתי שהוא אפיית לחם, כלומר הוא יכול לשמש בעל מנת להשפיע, אך איש מן החכמים שסבבו את את רבי אליעזר לא רצו לקבל את דעתו, אע"פ שהשיב להם את כל התשובות ונתן להם את הסימנים הבאים: נתבונן מעט בשיחה שבין רבי אליעזר, לחכמים שחולקים עליו וחושבים שהתנור טמא, כלומר אינו מסוגל לשמש, לענייננו אינו מסוגל לאפות לחם.

אמר להם רבי אליעזר: "אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח", נעקר חרוב ממקומו מאה אמה, ואמרי לה ארבע מאות אמה, (ויש אומרים נעקר חרוב ממקומו ארבע מאות אמה). אמרו לו: "אין מביאין ראיה מן החרוב".

חזר ואמר להם: "אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו", חזרו אמת המים לאחוריהם. אמרו לו: "אין מביאין ראיה מאמת המים".

חזר ואמר להם: "אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו", הטו כותלי בית המדרש ליפול, גער בהם רבי יהושע אמר להם: "אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם?" לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של ר"א ועדיין מטין ועומדין.

חזר ואמר להם: "אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו", יצאתה בת קול ואמרה: "מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו ?" בכ"מ עמד רבי יהושע על רגליו ואמר לא בשמים היא.

פרוש הדברים: רבי אליעזר מלביש את טיעוניו לגבי טהרת התנור בד' אותיות שם הויה, היות ששאר החכמים אינם נמצאים במדרגתו אינם יכולים להבינו.

טיעוני רבי אליעזר                           שם הויה המלובש בד' אותיות                 הנהגת הספירות

אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח,                             י                                         חכמה
נעקר חרוב ממקומו מאה אמה,
ואמרי לה ארבע מאות אמה,

אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו,                        ה                                         בינה
חזרו אמת המים לאחוריהם.

אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו                ו                                          תפארת
הטו כותלי בית המדרש ליפול.

אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו.                         ה                                         מלכות
יצאתה בת קול ואמרה: "מה לכם אצל ר"א
שהלכה כמותו בכל מקום?"

לסיכום: רבי אליעזר סבר כי התנור הוא תנור אדמה, מלשון אדמה לעליון (ישעיהו), או טבון, מלשון טוב, שכל תכליתו היא להשביע את האדם בלחם (הנבחן לאור האמונה בפנימיות האדם) אשר באמצעותו מתחבר האדם לבורא, הטוב והמיטיב.

בעוד החכמים ראו בתנור כלי המקבל טומאה, בשל היותו קיים בפני עצמו, ולא בשל היותו מתייחס לתכלית הבריאה. (הם ראו את החול שמחבר בין החוליות כעיקר, משמעות הסתכלות זו היא ראיית החולין שבתנור, כלומר פירוד) ולכן הנימוק המכריע שהם מביאים כנגד ר"א הוא: לא בשמים היא. כלומר סרוב להתעלות למדרגות הרוחניות של דבקות בבורא יתברך שמו.

כל טוב הצלחה וברכה