בס"ד
בליל הששה ביוני, נקבצו ובאו אנשי כוחות המילואים לבסיס אספקה היבשה של צה"ל ליד צומת גולני. הם המתינו לשיבוצם בגזרת הלבנון, שנמשך שלושה ימים ושלושה לילות. המתבונן בבסיס יכול היה לראות טנקים מוכנים לתזוזה, כל טנק מחובר לעמוד חשמל ולעמוד טלפון, בכל טנק מונחים סטים של קיטבקים מוכנים מזוודים עם ציוד מלא, כולל עפרון ופנקס, קיטבק לכל חייל.
אנשי המילואים הכינו קפה על גבי גזיות ושתו אותו אל תוך הלילה. הלילה היה קר, קר מאד. הדובונים שלהם היו מאובזרים בתוך הקיטבקים בתוך הטנקים, ואליהם,כאמור, תהיה גישה רק בפקודת עלייה ללבנון. מה עשו? הלכו לחדרים והתעטפו בשמיכות, שנאמר "תְּפִלָּה, לְעָנִי כִי-יַעֲטֹף" (תהלים קב א).
