"עַתָּה זֶה יָדַעְתִּי, כִּי אִישׁ אֱלֹהִים אָתָּה; וּדְבַר-יְהוָה בְּפִיךָ, אֱמֶת" מלכים א' י"ז
במוצאי שבת אנו שרים את הפיוט על אליהו הנביא, וזה לשונו:
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי
אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי
בִּמְהֵרָה יָבוֹא אֵלֵינוּ
עִם מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד.
ויש לשאול מדוע כרוכה הופעתו של אליהו עם משיח בן דוד? כדי להשיב על שאלה זו נתבונן מעט במדרש חז"ל, שג' ימים לפני ביאת המשיח ילך אליהו הנביא על ראשי ההרים ויתקע בשופר, ויבשר את בוא הגאולה. ודמיונות האנשים מציירים לעצמם את אליהו הנביא משוטט ביערות שבראשי ההרים ותוקע בשופר. אולם רבינו מפרש שענין ביאת אליהו הנביא, הוא פשוט גילוי רזי תורה ברוב עם, שזהו המבשר את ביאת הגואל. ופירסומם של רזי תורה הוא המכונה בשפת קוד בשם תקיעה בשופר. וענין ג' ימים, מרמז על ג' הספירות העליונות כתר חכמה בינה, המכונות ג"ר. רצה לומר כי הגילוי יהיה נמשך מן הספירות העליונות. נמצא שרבינו בעל הסולם מסיר את הגורם האנושי מדמותו של אליהו הנביא, ומבאר מדרש באופן ערכי, מופשט.
הביטוי אליהו הנביא נמשך מהנהגת ספירת כתר, הביטוי אליהו התשבי נמשך מהנהגת ספירת חכמה, והביטוי אליהו הגלעדי נמשך מהנהגת ספירת בינה, וכאשר יופיע אליהו בשלושת הלבושים שלו: נביא, תשבי וגלעדי, שהם ג' הספירות העליונות כתר חכמה ובינה, המכונות ג"ר ויתגלו רזי תורה ברוב עם, אז יתגלה משיח בן דוד, נמצא התנאי לגילוי המשיח, הוא הופעת אליהו בשלושת לבושי המוחין, כתר חכמה ובינה, או בכינוי לבושי המוחין: נביא, תשבי וגלעדי.
גילוי אליהו שמח לכל אחד ואחת