מהו שורשו הרוחני של המאמר הידוע, אין לי מ''ה ללבוש

בס''ד

שלום וברכה לכולם,

מהו שורשו הרוחני של הביטוי, ''אין לי מ''ה ללבוש'', ומדוע הוא רווח כל-כך במחזותינו? הנה שם הוי''ה, נכתב בד' אותיות,  י', ה', ו', ה'. אות י' כנגד ספירת חכמה, אות ה' ראשונה, כנגד ספירת בינה, אות ו' כנגד ספירת תפארת, ואות ה' אחרונה כנגד ספירת מלכות.

כנגד כל אחת מספירות שמנינו לעיל, חכמה, בינה תפארת ומלכות, נכתב שם הויה, במילוי באופן הבא:

שם ע''ב הוא בספירת חכמה, שם ע"ב הוא שם הוי"ה במילוי יודי"ם באופן זה: יו"ד, ה"י, וי"ו, ה"י. מדוע נקרא שם ע"ב, כי גימטריה של שם הויה במילוי יודין הוא ע"ב שהוא 72. יו"ד = 20, + ה"י = 15, + וי"ו  = 22 + ה"י = 15 = 72.

שם ס''ג הוא בספירת בינה, שם ס"ג נוצר משם הוי"ה במילוי יו"דים, באופן הזה: יו"ד ה"י וא"ו ה"י. גימטריה שלו הוא ס"ג, כלומר 63.

ושם ב''ן הוא במלכות.  שם זה נוצר משם הוי"ה במילוי ההי"ן, כזה: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה, שגימטריה של הוא ב"ן, או 52, והוא הנמוך יותר מבין ארבעת צירופי שם הוי"ה. בעולמות, שם זה הוא כנגד עולמות בי"ע. שם זה נקרא בשם בהמה, כי גימטריה של בהמ"ה הוא ב"ן, הוא 52, ביחס לשם מ"ה הנקרא בשם אדם. מקורו של שם זה הוא בשם ס"ג שנקרא בשם בהמה רבה.

עתה, כאשר אנו שומעים את הביטוי, ''אין לי מ''ה ללבוש'', הכוונה היא שאין לאותו אומר המאמר, לבושי המוחין, המכונים אור חוזר. ויש להבין, כי מהות האדם הוא רצון לקבל לעצמו בלבד, ורצון זה מפריד אותו מהבורא מטעם שינוי צורה, כי רצון הבורא הוא להיטיב לנבראיו, ושורש הנבראים כולם הוא בקבלה עצמית כאמור.

לכן ביחס לבורא, נבחן כל נברא לנקבה, מפני שהוא בעל נקב וחסרון ביחס לבורא. ולנקבה אין לה משלה, אלא מ"ה שנותן לה זעיר אנפין בעלה, נמצא, כדי להיות בשיווי צורה עם הבורא אנו זקוקים ללבושי המוחין, או אור חוזר, המכונים בשם מ"ה או אד"ם, ככתוב מ"ה הוא רחום, אף אתה רחום, מ"ה הוא חנון אף אתה חנון, מ"ה הוא מבקר חולים, אף אתה מבקר חולים, וכו'.

שם מ"ה כינוי ללבושי המוחין, שמהותם הוא רצון להשפיע נחת לאלוקים ואדם, לכן בפעם הבאה כאשר נשמע את הביטוי, ''אין לי מ"ה ללבוש'', נדע כי שורשו נעוץ בלבושי המוחין, שהם אור חוזר, שעניינים הוא להעלות הנברא ממדרגת בהמה, שרוצה רק לאכול להתרבות ולנמנם, למדרגת אדם, וזאת, כדי להשוות צורה עם הבורא. כי רק במדרגת אד"ם מתקיים שווי הצורה בין בורא לנברא.

נמצא, כל אשר חסר לנו, הנבראים, כדי להיות בשיווי צורה עם בוראינו, הוא, הוא מעשים ומחשבות של חסד. כי הבורא הוא טוב ומיטיב, ואם אנו רוצים להתדמות לו, עלינו טובים כפי שהוא טוב ומיטיב, ולהשתלם במעשה החסד, כמאמר הפסוק חסד אל, כל היום. וזה עניין מ''ה, כי שם הוי"ה במילוי אלפין הוא מ''ה וגימטריה אד''ם, וכאשר נאמר המשפט, אין לי מ''ה ללבוש, שורשו הוא בעולמות רוחניים, וכוונתו היא: אין לי אור חוזר, או מעשים טובים להתלבש בהם, כדי להתגדר בכינוי אדם, שמשמעותו היא אדמה לעליון, כלומר לבורא עולם.

כל טוב ושבת שלום לכולם