שלום וברכה לכולם,
לאחר שאנו רוכשים כלים חדשים, ולפני שאנו משתמשים בהם, מצווה אותנו ההלכה לטבול את אותם כלים במים שלוש פעמים. מהו השורש הרוחני להלכה זו?
כשמו של בלוג זה, "על שלושה דברים", כל דבר חייב לכלול שלושה יסודות על מנת שיתקיים. בחומש בראשית (פרק לו) מסופר על מלכי אדום שמתו, סיבת מיתתם שלא נשאו אישה, כמובן שאין התורה מדברת כלל על נושאים גשמיים כלל, אלא על עניינים רוחנים, וכך מוסיפה התורה ואומרת באותו פרק פסוק לט "וַיָּמָת, בַּעַל חָנָן בֶּן-עַכְבּוֹר, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַר, וְשֵׁם עִירוֹ פָּעוּ; וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת-מַטְרֵד, בַּת מֵי זָהָב".
ברשימת המלכים המופיעה בפרק לו פס' לא-לט מופיעה רשימה של מלכי אדום, כל השבעה מתים, חוץ מן המלך השמיני ששמו הדר, ושם אשתו מהיטבאל. מדוע מתים כל שבעת מלכי אדום?
כדי לפשט את הכתוב בתורה נאמר כי מלכי אדום [או הצבע האדום] מסמלים את הדין, והרי אין העולם יכול להתקיים במידת הדין בלבד לכן מתו שבעת המלכים. מה שאם כן המלך השמיני, הדר, נישא למהיטבאל היא מדת החסד. כך נתכללה מידת הדין (הדר) במידת החסד (מהיטבאל) ונתקיים העולם במידת הרחמים.
על שלושה דברים פירושו על שלושה יסודות ח'סד ד'ין ר'חמים ראשי תיבות חדר. כאן המקום לשאול מה הקשר בין טבילת כלים ג' פעמים למידות החסד הדין והרחמים?
כפי שקב"ה מעמיד את העולם על שלושה דברים [שלושה קווים] על התורה (קו ימין), על העבודה שבלב, התפילה (קו שמאל), ועל גמילות חסדים (קו האמצע), כך גם צריכה להמשך הנהגתנו שתהיה כלולה משלושה קווים, או שלוש מידות, ואת הכלים אנו טובלים ג' פעמים כדי לקשר ענף גשמי לשורש רוחני: הטבילה הא' היא לחבר לשורש החסד, הטבילה הב' היא לחבר לשורש הדין, וטבילה הג' היא לחבר לשורש הרחמים.
כל טוב והצלחה במעשה ידיכם.