בס"ד
שלום וברכה לכולם,
וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים, הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ; וְלֹא, יִתְבֹּשָׁשׁוּ
מדוע בבראשית פרק ב' כתוב "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים, הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ; וְלֹא, יִתְבֹּשָׁשׁוּ", על איזה ערום מדובר ומדוע אינו גורם בושה? נתבונן במילה ערומים הכתובה בפסוק, היא נכתבת "עֲרוּמִּים", ערכה הגימטרי הוא 366, כמנין שס"ה מצוות לא תעשה ועם הכולל שהוא אחד הוא שס"ו, כמנין משכו, המופיע בפסוק "משכו וקחו לכם צאן" (שמות י"ב). מילת משכו היא אותיות שם כ"ו, כלומר שמו הגדול במידת הרחמים הנכתב י', ה',ו', ה', שערכו הגימטרי הוא עשרים ושש, או כ"ו. שם בן ד' אותיות שהוא י', ה', ו', ה' שהוא בעולם אצילות בו נאמר לא יגורך רע, מדוע, כי עולם אצילות נקרא מלשון אצלו, וסמוך לו. זאת ועוד עולם אצילות נמשך מאות י' דשם הויה, והוא כנגד ספירת חכמה, וזה פירוש שהאדם ואשתו היו ערומים ולא יתבוששו, כי מילת ויהיו עולה כמנין הבל, שהוא פנימי, לפני שהוא יוצא מהפה, לכן ולא יתבוששו, לשון שש, שהוא ו"ק, מה פירוש ולא יתבוששו, לא היו להם שש ספירות תחתנות, שהן חסד גבורה תפארת, נצח הוד יסוד, מדוע, כי היו פנימיים בסוד הבל הפנימי שבתוך פי הבורא, ועוד לא יצאו לחוץ ממנו, כי טרם שיוצא ההבל מהפה, בעודו פנימי, אין בו אבחנות, מעלה ומטה, וד' רוחות, היות שהוא פנימי, לכן כתוב ויהיו גימטריה הבל שהוא פנימי, אדם ואשתו (טרם החטא) ערומים, שמילת ערומים עולה מנין שם כ"ו שהוא שמו הגדול במידת הרחמים, והוא בעולם אצילות, ולא יתבוששו, כי עוד לא יצאו לעולמות בי"ע, שהם מחוצה לפה שלו, ומחוצה לשמו הגדול במידת הרחמים.
לסיכום, מדוע לפני החטא היו אדם ואשתו ערומים ולא התבוששו, מפני שהיו בעולם אצילות, אצל הקב"ה והיו עוסקים בשם בן ד' הוא שמו במידת הרחמים, על כן ולא יתבוששו, כי היו פנימיים בסוד הבל הפנימי תוך הפה, וחיצוניות שהיא בחינת שש קצוות, לא שייך אצלם, לכן הצירוף לא יתבוששו, רומז למילים, לא יש בו שש, שעינינו ו"ק, כלומר ו' קצוות המעידים על חיצוניות. לומר כי היו אדם ואשתו פנימיים כאותו ההבל הנמצא בתוך הפה לפני הדיבור, ולא היתה בהם חיצוניות כלל, כי כאשר באדם יש חיצוניות בחינת שש, ב' ידיים, ב' רגליים, גוף וברית, הוא מתביש בשש הקצוות שלו ומתלבש, לכן נאמר בהם ערומים, שהוא ענין שאינם זקוקים לשום לבוש המכסה על בושת החיצוניות.
שנה טובה מלאה פנימיות לכולם