שלום לכולם,
בתמונה שלפנינו תמר יולדת את פרץ וזרח, פרץ נמצא בתחתית התמונה ונרחץ במים, ב' התאומים הם כנגד ב' בחינות באדם, אמונה וידיעה, זרח כנגד הידיעה ופרצוף חמה, כי כאשר האדם תופס משהו בדעת הוא זורח ומאיר כשמש, ופרץ כנגד האמונה ופרצוף לבנה שהיא נחסרת, ולכן היא זקוקה לאור האמונה שיאיר לה, הצייר מולר נותן בטוי לכך במעשה הרחיצה של פרץ, ככתוב בבריך שמיה, ביה אנא רחיץ, כלומר בו, בהקב"ה, אני בוטח
גדי העזים שמעולם לא ניתן לתמר עבור הערבון של יהודה, הוא אותו חד גדיא החותם את ההגדה של פסח, אותו גדי אחד שקנה אבא, הוא שם הוי"ה ב"ה, בתרי זוזין הם פרץ וזרח, כי זוז גימטריה כ' תרי זוזין כהם ב' כתרים, חמה ולבנה, פרץ כנגד הלבנה הנפרצת, וזרח כנגד החמה, שאורה קבוע (הרמב"ן בשם נחוניה בן הקנה בסיפור לידת התאומים).
והנה מדרשו של נחוניה בן הקנה ספר הבהיר אות קצו
יזכיר סוד בשם אלה הילודים. אמרו איקרי זרח על שם החמה שהיא זורחת תמיד, ופרץ על שם הלבנה הנפרצת לעתים ונבנית לעתים. והרי פרץ הוא הבכור וחמה גדולה מן הלבנה, לא קשיא דהא כתיב ויתן יד וכתיב ואחר יצא אחיו. והנה לדעתם היה שם הלבנה לפרץ מפני מלכות בית דוד, והיו תאומים כי הלבנה מותאמת בחמה, והנה פרץ תאום לזרח הנותן יד, והוא בכור בכח עליון, כמו שאמר (תהלים פט כח): אף אני בכור אתנהו. וזהו מאמרם (ר"ה כה א): בקדוש החודש דוד מלך ישראל חי וקיים.
והמשכיל יבין