בס"ד
שלום וברכה לכל בית ישראל,
מגילת אסתר המאה ה-18 איטליה
אנו בשיעורנו בספר הזה"ק ב"ספרא דצניעותא" אנו מתמקדים בבאור הסולם שחיבר רבי יהודה הלוי אשלג זכר צדיק וקדוש לברכה, למי שיש ספרים מוזמן לפתוח.
מהו ספרא דצניעותא אמר רבי שמעון חמישה פרקים הם כלולים בהיכל רב וממלאים כל הארץ. אמר רבי יהודה אם אלו כלולים מכל החכמה, הרי אלו טובים יותר מכולם, ולא צריכים ללמוד יותר. אמר רבי שמעון כך הוא למי שנכנס בחכמה ויצא ממנה בשלום, הוא רואה כאן כל התכללות כל החכמה. אבל מי שאינו נכנס בחכמה ויצא ממנה בשלום, אינו כן.
-
מי שנכנס בחכמה ויצא בשלום, הוא כבן בית שם, דעאל ונפיק נכנס ויצא בשלום.
-
ברוחניות, אדם שנכנס להיכל החכמה (מצב רוחני, אין היכל חכמה גשמית) הוא מזוכך מהחומר של הרצון לקבל, כל כולו אהבת ה' ואהבת אדם, הוא זוכה לחכמה האלוקית. משיג חכמה אלוקית בכל דבר. מה ההבדל בין עץ תאנה לאקליפטוס, ומה ההבדל בין שני עצי תאנה סמוכים.
-
אדם שפגם, מוציאים אותו החוצה, אדם שלא פגם יוצא מרצונו, כדי לעבוד את המלך ללא הרגשה וידיעה.
-
רבי יהודה שואל, אם כל החכמה כלולה בחמשת פרקי ספרא דצניעותא, מדוע שלא נלמד רק אותם?
-
משיב הרשב"י דומה לאדם שיש לו חיטים ואוכל אותם כמו שהם ללא עיבוד ועידון (ראו אות ב' פרוש הסולם).
-
החכמה מתגלה לאנשים צנועים. בגשמיות יש אדם ראוותן, רוצה כבוד, זה היפך הצניעות. אדם שעושה מעשים טובים, ולא רוצה שאף אחד ידע מזה, הוא רוצה לקיים את הפסוק "והצנע לכת עם ה' אלוקיך".
-
בצניעות אין לרצון לקבל תענוג, בצניעות יש פחות מזון לאגואיזם של האדם. יש ענין צניעות בתוך האדם עצמו, כל פעולה שהוא עושה למען הזולת ולמען ה' הוא מצניע מהרצון לקבל שלו עצמו.
-
מכאן נוכל להבין נושאים במגילת אסתר, מרדכי בחינת נשמה שבאדם (בושם טהור) נטול אגו.
-
בחינתו של המן, הרצון לקבל. וכל עבדי המלך כורעים ומשתחווים להמן, כל האנושות כורעת לרצונות הקבלה. אנו רוצים להנות מהחיים.
-
המן רוצה להתפטר ממרדכי מהנשמה שבאדם. ולמרדכי יש ידידה, אסתר, תכונת האמונה שבאדם. כי מתי אנו נדרשים לאמונה, בזמן שמוסתר הטוב.
-
ולאמונה זקוקים בזמן הסתרה. האמונה נוגדת לשיטתו של המן. הרצון לקבל לא רוצה להאמין זה כבד עליו, הוא רוצה להבין כל דבר, להרגיש כל דבר, הוא רוצה שקיפות.
-
יש לנו שני זוגות מרדכי ואסתר נשמה ואמונה, והמן וזרש רצון לקבל וידיעה.
-
הכל באדם אחד, האדם נותן רשות להמן להשמיד להרוג ולאבד את היהודי שבי (הנשמה והאמונה). וכך נטשת המלחמה בין יצר הטוב (נשמה) ליצר הרע (גוף, רצונות קבלה).
-
בל נשלה עצמינו שיש שונא ישראל מחוצה לנו. טעות גדולה.
-
אין להטיל אשמה במציאות חיצונית.המן רוצה לעשות עץ גבוה חמישים אמה, מדוע? מדברים כאן בעץ הדעת, נ' שערי בינה, הרצון לקבל רוצה להמשיך מקסימום תענוג ולקבל אותו, כך הוא יהרוג את מרדכי ואסתר, יאבד את הנשמה.
-
מרדכי רוצה להשפיע, לא רוצה דבר, לכן המלך לא שואל אותו, לכן הוא שואל את המן, והמן יודע מה להשיב כי הוא רוצה לקבל.
-
הרשע מכיל הצדק, מי ישלוט באדם? בד"כ המן, זה יותר טבעי, אהבה עצמית, וחוסר הסיפוק יתגבר. בחזקת רשע יכין וצדיק ילבש. ככל שיתגבר הרשע, יגבר הצדק, בפרט ובחברה.
-
פורים שמח לכל בית ישראל, להשתמע.