וזה סוד האפד בפרשתנו "שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת, יִהְיֶה-לּוֹ אֶל-שְׁנֵי קְצוֹתָיו--וְחֻבָּר". כי תבת "כתפת" עולה תשע מאות, אלף פחות מאה,(אמה) סוד אמא עלאה.
מהו אפוד? אפד נוטריקון איפה פה הדלת? כלומר היכן היא הדלת שאוכל לפתוח כדי להתקשר עם הקב"ה? (כי הוא במצב של אחור ללא קשר עם הקב"ה) ועל זה באה תשובה, פתחו לי פתח כחודה של מחט. ואז שואל איך אוכל לפתוח ואני נעול באהבה עצמית? ומשיב: הדבק במידותיו מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון. זוהי הדלת, שהיא הפתח להתקשר עימו יתברך.
באפוד שהוא בחינת אחור, שמורה על העבודה דאתכפיא בלבד, לא שייך שיהיה לכל שבט אבן מיוחדת שמורה על פרטי מדרגת הנפש האלקית שבאותו השבט, שהרי האבן שהוא הנפש הבהמית לא נתהפכה עדיין להכלל ולהיות כפי מהות נפש האלקית ממש, ויש כאן רק נתינת כוח לעבודה דאתכפיא, שהיא אצל כולם בשווה, ולכן היו כל י"ב השבטים על סוג אחד של אבנים. והטעם שאבני האפוד היו אבני שהם דוקא הוא, לפי שהכוח שתוכל להיות שליטה וממשלה באופן של אתכפיא, צריך להיות נמשך ממקום עליון ביותר, וענין זה מרומז אבני השוהם, כי שהם אותיות משה שעל -ידו דוקא נמשך הכוח לעבודה דאתכפיא. ועוד זאת שאבן השוהם (באבני החושן, כאשר הן מופיעות מלפנים) הוא האבן דיוסף, והרי מדרגת יוסף היא למעלה ממדרגת השבטים, שנשמתו היא מבחינת יחודא-עילאה דאצילות (מה שאין כן שאר השבטים הם מעולם הבריאה), ומשם נמשך הכוח לעבודה דאתכפיא.
אפוד מורה על עבודה שהיא בחינת אחור שכתוב 'אחרי הויה אלהים תלכו' שהיא העבודה בבחינת אתכפיא בלבד, שהיא בחינת אחור, היינו שלא נהפך ליבו מתאוות העולם הזה, ועדיין אין לו חפץ ותשוקה לאלוקות, ורק כופה ומכריח את עצמו, וחושן מראה עבודה שהיא בחינת פנים (כי נושא אותו על ליבו, בחזית). ועניין נשיאת אהרן את שמות בני ישראל על האפוד ועל החושן הוא נתינת-כח לבנ"י על ב' אופני העבודה, האחד אפוד על דרך האתכפיא, שהיא בחינת אחור, והשני על דרך החושן שהיא על הלב בדרך של התהפכא, שנתהפכו המידות דנפש הבהמית להיות כפי מדרגת הנפש האלוקית, שעבודה זו היא בחינת פנים.
מקורות: האר"י, דבר מלכות פרשת תצוה, אור הבהיר הרב יהודה לוי אשלג, הרב אברהם גוטליב שליט"א