ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמורא גדול ובאותות ובמופתים

בס"ד

שלום רב לכל בית ישראל,

אח"כ בזרוע נטויה זו החרב, כמו שנאמר "וחרבו שלופה בידו, נטויה על ירושלים", אומר רבינו בעל הסולם, חֵרֵב מלשון חרֵב, יובש, זה קו שמאל חכמה בלי חסדים שאז יש עניין של חורבה, יובש, אח"כ במורא גדול זהו קו אמצעי זה גילוי שכינה, כמו שנאמר, "או הניסה אלקים לקחת לו גוי מקרב גוי" "במסות ובאותות ובמופתים, ובמלחמה וביד חזקה, ובזרוע נטויה, ובמוראים גדולים", כאן יש שבע מדרגות, "בכל אשר עשה לכם ה' אלוקיכם במצרים לעיניך", אז זה קו אמצעי מידתו של יעקב אבינו, הגדול הגבור והנורא, זה אברהם יצחק ויעקב, נורא ומורא זה אותן עניין, זה גילוי שכינה, זאת אומרת, שדווקא בחינת הקו האמצעי, אז מתגלה השכינה, ואז יש מורא גדול, מורא גדול הפרוש הוא כבוד גדול, כאשר יש גילוי שכינה.

הנה לא מזמן, לפני כמה ימים היה פה נשיא ארה"ב, איזה כבוד עצום, שנותנים לאדם בן תמותה, בגלל שהוא מנהיג של מעצמה. אנחנו צריכים ללמוד מזה, איך לתת כבוד לקב"ה, בתוך עצמינו אנו צריכים להריע בחצוצרות, ולעבור לדום בכל רגע מחיינו, מפני שהקב"ה הוא חי וקיים לנצח נצחים, הוא לא מנהיג של מעצמה, הוא מנהיג של כל היקום, וזה מנהיג לארבע שנים, וזה מנהיג נצחי, המנהיג האמיתי, אשר שולט באמת בכל המציאות כולה בצורה מדהימה, אז צריכים ללמוד מזה, הכבוד הגדול שנותנים לנשיא, אנחנו צריכים לתת לקב"ה, זה נקרא מורא גדול רספקט, וזה לא בגלל שהוא צריך את זה, בגלל שאנחנו צריכים את זה.

וזה קשה, כי כאן זה תלוי באמונה, אנחנו מסתכלים בחוץ, רואים עצים, ציפורים, הרים, אנשים, כבישים, את הקב"ה לא רואים, צריכים להאמין, שיש בורא רוחני שהוא הכוח העליון בבריאה, והוא מנהיג את כל המציאות הזאת. אנחנו צריכים להריע בחצוצרות בכל רגע ורגע לכבודו, לעבור לדום, להיות קשובים, מלאי כבוד, ורספקט.

מתי קורה את זה, בזמן גילוי שכינה, "או הניסה אלוקים לקחת לו גוי מקרב גוי" איך לוקחים גוי מקרב גוי, איך לוקחים את הישראל שבאדם מתחת שליטת מצרים שבאדם, איך עושים את זה, אז יש כל מיני טקטיקות, במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה, ובזרוע נטויה ובמוראים גדולים, אבל הטקטיקה הזאת זה גילוי שכינה, בזמן שמתגלה השכינה הקדושה אז האדם מתאפס וקולט בשניה אחת את האמת.

דרך אגב, הזכרנו כאן את נשיא ארה"ב, אז בדרך אגב אני רוצה להתייחס לגעגועים הגדולים ולתפילה הגדולה שיש בכל עם ישראל לשחרורו של יהונתן פולארד, הקב"ה יעזור ובאמת ישחרר אותו בהקדם, במהרה, אבל אני מתייחס לזה, היתה עצומה מאתיים אלף איש חתמו עליה, וכבר תכננו כל מיני הפגנות פה  ושם, בכדי לעורר את ליבו של נשיא ארה"ב, אבל אני אומר זה בזבוז, זוהי מלחמה שלא במקומה, כפי שאומר לנו הזה"ק, כל מה שאנו רואים מחוץ לנו, זה שיקוף של מה שקורה אצלינו בפנים, אצל כל אחד ואחת, בתוך הנפש, יש אומות העולם, שזה כל סוגי הרצון לקבל, ויש את היהודי שזה הנקודה דקדושה, הנשמה, הרצון להשפיע שבאדם, וזה הרצון להשפיע, היהודי, נמצא בשבי, אצל הגוי. הרצון לקבל שולט על הרצון להשפיע שליטה גמורה, ולא רוצה לתת לו לצאת לחופשי, לא רוצה לעשות יציאת מצרים, שיצאו לחופשי, לא רוצה. אז שימו לב זו ממש אותה סיטואציה.

היהונתן פולארד הזה, זה היהודי שנמצא בנפש כל אחד ואחת, הוא נמצא בשבי כבר הרבה שנים, אצל הגויים, הגויים לא רוצים לשחרר אותו, כמו המצרים שלא רצו לשחרר את עם ישראל, ממש אותו דבר, אז איפה הבעיה, הבעיה היא בממשל האמריקאי? שהם אנטישמיים וכו' וכו', לא רוצים לשחרר את היהודי, לא. אומר רבינו בעל הסולם הבעיה היא אצלי, היות שאצלי הגוי שולט, והרצון לקבל שולט שליטה גדולה, והוא לא רוצה לשחרר את היהודי שבתוכי, הוא לא רוצה לתת לו חירות, לתת לו ביטוי, אז אם כן אצלי זה הבעיה, וגם אצלי צריך להיות הפתרון, לא יעזרו כל העצומות הללו וכל התחבולות, הלחצים האסטרטגיות, זה שום דבר לא יעזור, בגלל שכל אחד ואחת מאתנו מחזיק את היהודי אצלו בשבי ואנחנו לא רוצים לתת ליהודי לצאת, אנחנו לא רוצים לחיות חיים של רצון להשפיע, ושל אהבת הזולת, של אמונה, אנחנו לא רוצים את זה, אנחנו פשוט רוצים להנות מהחיים, כמו בהמות וחיות ויותר מזה לא מעניין אותנו.

אז מה אנחנו באים ומשתוללים בקשר ליהונתן פולארד, הוא יושב בכלא בגללינו לא בגלל הממשל האמריקאי אצלינו זאת הבעייה ואצלינו גם צריך להיות הפתרון. ואנשים לא קולטים את הנקודה הזאת הולכים וחותמים ומשתוללים ולוחצים, הבעיה היא אצלינו כך, לפי חכמת הקבלה. אין מה להתרגז על הממשל האמריקאי על לב האבן שלהם, אבל יש מה להתרגז על לב האבן שלנו.

"ובאותות זה המטה, כמה שנאמר, ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות". זוהי התופעה הרביעית כאן, בחינת תפארת, המטה הוא בחינת ספירת היסוד, שעל ידו נעשית ההשפעה לכלל ישראל. "במופתים זה הדם, כמה שנאמר. ונתתי מופתים בשמים ובארץ", זוהי ספירת המלכות המכונה בשם דם, דם מורה על אמונה מלשון, וידום אהרון, אהרון אחר מות שני בניו כתוב "וידום", קבל עליו את הדין, וידם אהרון, שקט, יושב בשקט הכוונה, מקבל עליו את הדין מתבטל לעליון יתברך. זה  גם רמוז כאן גם בענין של דם קורבן הפסח ודם המילה שנצטוו ישראל לשים על המשקוף ועל שתי המזוזות כסימן, שכאן גר יהודי.

אם כן אלו החמש הטקטיקות נקרא לזה, שצריכים לנקוט, הדבר זה דינים דנוקבא, החרב זה דינים דדכורא, קו שמאל, מורא גדול זה קו אמצעי שהם כתר חכמה ובינה, ואח"כ באותות זה המטה, זה תפארת ובמופתים זה הדם, זה בחינת המלכות.

חג שמח ופסח כשר לכל בית ישראל

....

שיעורים ושיחות על עניני חג הפסח מפי רבי אברהם מרדכי גוטליב שליט"א